מילים: רוני סומק | לחן: חנן יובל מתוך "באורות גבוהים", תשנ"ב 1992 כאילו אפשר למתוח קו ולומר: מתחתיו העוני. הנה הלחם שבצבעי איפור זולים נהיה שחור והזיתים בצלחת קטנה על מפת השולחן. באוויר עפו יונים במטס הצדעה לצלילי הפעמון שביד מוכר הנפט בעגלה האדומה, והיה גם קול הנחיתה של מגפי הגומי באדמה הבוצית. הייתי ילד, בבית שקראו לו צריף בשכונה שאמרו עליה מעברה. הקו היחיד שראיתי היה קו האופק ומתחתיו הכל נראה עוני.