מעמק לגבעה, מהר להר, כענני הסתיו גולשים בסדר עדרי הצאן. ושיר להם אז שר פזמון עצוב רועה צעיר בעדר. שתו, שתו, שתו העדרים, בחליל לכם אנעים - לי לי לי לי לי... אני ארעה צאני כחום היום והשרב גם הוא לא יפחידני, כי יש לי פנאי לשבת ולחלום על היפה אשר אוהב הנני. שתו, שתו, שתו העדרים...