🔹 מוזמנים להירשם לערוץ "שיר עד" לשימור הזמר העברי 🎵 אל תשכחו ללחוץ על הפעמון 🔔. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד מילים: יצחק שנהר (יצחק שנברג) (1957-1902) | לחן: ידידיה אדמון (ידידיה גורוכוב) (1982-1894) | עיבוד: ידידיה אדמון (1982-1894) | ביצוע: ידידיה אדמון (1982-1894) | ליווי כלי: תזמורת האופרה הלאומית של פריז, בניצוח Joseph-Eugène Szyfer (1947-1887) | המלחין, ידידיה אדמון, הלחין את השיר "שדמתי" ("My Land") ("Shedemati") ("Shdemati") בשנת 1927. לדבריו, "הנעימה באה אלי מפני שהיתה שוכנת בתוכי". (ראיון של ידידיה אדמון עם מאיר הרניק, שהתקיים בינואר 1963 במסגרת קול ישראל. ניסחה: בתיה באיאר. מתוך: ד"ר ציפי פליישר: "התפתחותו ההיסטורית של שיר העם העברי", 1964, חלק ב': דוקומנטציה, עמ' 299). על-פי חוקר הזמר העברי, אליהו הכהן, את לחן הפתיחה של השיר שאב אדמון משיר האהבה הבדווי, "יא בנת אלשיח'", שמילותיו המקוריות בתרגום חופשי הן: אל תעלינה בסולמות, פן תפצענה את ליבי. אל הלחן הבדווי הזה הצמיד אדמון את הלחן המקורי שלו, המתחיל במילים: "בצעד קל חרמש קלל / יונף אל על", והוא מיזג את שני הלחנים ללחן אחד. השיר "שדמתי" נימנה עם שיריו היותר מפורסמים של אדמון. אפשר להגדיר אותו כ'שיר השירים' המוזיקלי של אדמון. השיר מביא לביטוי את החיבור שבין מזרח למערב, שכה איפיין את אדמון בלחניו, והוא אחד מהשירים הראשונים שהולחנו בסגנון מזרחי-מערבי. "הזמר 'שדמתי', לחרוזיו של יצחק שנברג, היה, בלי ספק זמר עברי שבישר התרקמות מערכת צלילים ארץ-ישראליים חדשה." (משה גורלי, דבר⁩, 13.8.1951⁩). מאיר הרניק אמר ש"אדמון והשיר הזה ("שדמתי") הם כל מה שרצינו להיות ולא היינו. הוא הישות הפלסטינית שלנו. הוא שהחליט למחוק באופן מיסטי אלפיים שנה". "השירים (של אדמון - ש.ע) 'גמל גמלי' ו'שדמתי' חוללו תפנית בשדה הזמר. היתה זאת ריאקציה נגד המלודיות המזרח-אירופיות. הכיוון של הנעימה האדמונית החדשה היה אל התבנית המזרחית, הערבית והבדווית. בתחום המוסיקה האמנותית חל אז תהליך דומה, של 'ים תיכוניות', ‬כלומר מגמה להתקרב אל המוסיקה הקשורה בחבל-ארץ זה. ... אצל אדמון היה זה היפוש כן אחרי זמר-העם הראשוני. ... שירים כ'שדמתי' או 'ומשה היכה על צור' אינם מחקים את השירה הערבית, אלא מאפיינים סגנון חדש, בעל שני סימני-היכר: סימן-ההיכר הראשון הוא רגישותו של אדמון לריתמוס הפנימי של הטקסט בתבנית המלודית המוכנה. ... הסימן השני הוא התבניות המוסיקאליות של טעמי-מקרא, בצד 'רוח המזרח'. ...‬ אילו היה מופיע כיום שיר חדש, דומה בייחודו ל'שדמתי, ‬בתוך תשפוכת הפזמונים והלהיטים, היה הזמר הישראלי מתעשר." (חנוך רון, דבר⁩, 24.4.1974⁩). ההקלטה הראשונה לשיר היתה בשנת 1930, בחברת "קולומביה" בצרפת, בעיבודו ובביצועו של ידידיה אדמון עצמו, יחד עם תזמורת האופרה הלאומית של פריז. היה זה עת אדמון שהה בצרפת, לשם הגיע בשנת 1929, לרגל לימודיו אצל נדיה בולאנז'ה (Nadia Boulanger), בקונסרברטוריון "אקול נורמל דה מוזיקה דה פריס". את השיר הקליט בעידודה של בולאנז'ה, יחד עם שירו "שיר הגמל" ("גמל גמלי"). הוא נטבע, תחת הכותרת "במרחב העמק" ("Dans la Vallée de Jesréel"), בתקליט 78 סל"ד - ומובא כאן מתוכו. (*) על-פי אליהו הכהן, בפתיחת העיבוד לשיר שילב אדמון את הצלילים של שירו "וחג שבועות תעשה לך". את העיבודים שהעניק אדמון לשיר הגדיר הכהן כ"נחשוניים, חלוציים, שופעי מזרחיות. מי שמע בשנת 1930 על עיבודים כאלה לתזמורת של שירי הארץ? רבים טוענים כי ההקלטות של אדמון לשיריו "שדמתי" ו"שיר הגמל" הן התקליט הארצישראלי הראשון. "עוד היום מהדהד באוזניי קולו של אדמון, ששמעתיו מעל תקליט ישן נושן, מעל צלחת הגראמופון בעל האפרכסת הגדולה. אדמון היטיב לבצע את שיריו, ואני זוכר במיוחד את 'שדמתי' שקנה לו מקום בכותל המזרח של הזמר הישראלי. ובשיר. זה יש תחושה של ארכאיות אמיתית וכן מרכיבים מזרחיים מעניינים." (חנוך רון, דבר⁩, .24.4.1974⁩). השיר נכלל בשנת 1973 באסופת שיריו של ידידיה אדמון, שנשאה את השם "שדמתי" (תל אביב: ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ-ישראל. הוצאת מרכז לתרבות ולחינוך). בשנת 1985 יצר הכוריאוגרף, דני דאסא (נ' 1929), ריקוד מעגל לשיר. התווים שעל-גבי הסרטון, מתוך: "באלפי ידיים - שיריון לחייל ", בעריכת שלמה קפלן, משה וילנסקי, יורם טהרלב. השירון ראה אור בשנת החמישים להסתדרות הכללית של העובדים בארץ-ישראל, והוגש כשי לחייל (מפעלי תרבות וחינוך בע"מ, תל-אביב, 1969. דפוס ניידט בע"מ). (*) הקלטת השיר מפי ידידיה אדמון הועלתה כבר בעבר לערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", אך היא פחות נקיה והסיום שלה קטוע. ביצועים נוספים לשיר נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסטים "יצחק שנהר", "ידידיה אדמון" ו"שירי שבועות", מפי: • ידידיה אדמון. • הלל ואביבה (אילקה ואביבה רוה) (2002-1916) - ביצוע משנת 1956. • אילקה (הלל) רוה (2002-1916) – ביצוע משנת (?)1958. • אילקה (הלל) רוה (2002-1916) - ביצוע משנת 1959. • שלושת המיתרים (שלישיית ערבה) (טריו ערבה). • הדודאים - ביצוע משנת 1958. • הדודאים - ביצוע משנת 1960. • צמד הפרברים. • צמד העמרנים. • טובה בן-צבי (2020-1928). • גאולה גיל (נ' 1932). • זמרה ארנת (2021-1929). • דודו אלהרר (נ' 1945). • יהודית רביץ (נ' 1956) ומיקי שביב (נ' 1952). שדמתי, עם שחר זרעתיה בדימעה. תפילת היוגב נשמעה. שדמתי, רוותה טללים, שכרה מאור חמה. לפני קוצר שחה קמה. בצעד קל חרמש קלל יונף אל על. שדמתי, זהב נמס שפוך על אדמה. רינתנו על הקמה. הו, הו, הו... הקלטה ולייבל תקליט: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi. עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad. אהבתם את הסרטון? 🎵 מוזמנים לעשות 👍 ולהגיב.