עיון חיפוש אודות צור קשר התחברות English

מילים: צבי אטקין | לחן: אלכסנדר (סשה) ארגוב | ביצוע: להקת איילון, 1948/9

שיר עד - גדודו של חיים · שיר עד - Shir Ad

קרדיטים: מילים: צבי אטקין (1996-1915) | · לחן: אלכסנדר (סשה) ארגוב (1995-1914) |

פתח ב-YouTube

×

מילים: צבי אטקין | לחן: אלכסנדר (סשה) ארגוב | ביצוע: להקת איילון, 1948/9

שיר עד - גדודו של חיים - מילים: צבי אטקין | לחן: אלכסנדר (סשה) ארגוב | ביצוע: להקת איילון, 1948/9
שיר עד - Shir Ad · 2:13 · 2026-07-13 · 298
קרדיטים
מילים: צבי אטקין (1996-1915) | · לחן: אלכסנדר (סשה) ארגוב (1995-1914) |
תיאור
🔹 מוזמנים להירשם לערוץ "שיר עד" לשימור הזמר העברי 🎵 אל תשכחו ללחוץ על הפעמון 🔔. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד מילים: צבי אטקין (1996-1915) | לחן: אלכסנדר (סשה) ארגוב (1995-1914) | ביצוע: להקת איילון - The Ayalons | השיר "גדודו של חיים" ("Gdudo Shel Chayim") נכלל בשנים 1949-1948 בתכניתה הראשונה של להקת "איילון", "בלי תקן... - מבצע ב-14 שלבים". הצגה ותפאורה: ז. גולדשטיין. מוסיקה: א. אברמוביץ [הוא אלכסנדר (סשה) ארגוב]. הלהקה פעלה באותם ימים במסגרת צבאית, ונקראה להקת "עמק אילון". (*) להקת איילון הצבאית הייתה הלהקה הראשונה שסשה ארגוב הלחין ועיבד לה פזמונים. זאת במסגרת תכניתהּ, "בלי תקן...". הוא אף ליווה אותה בפסנתר בהופעותיה בתכנית זאת. ארגוב, שנקרא באותה עת אלכסנדר אברמוביץ, הוא, ככל הנראה, גם המלווה בפסנתר בהקלטה שכאן. מילות השיר ותוויו נדפסו לראשונה ביום ה', י"ט אלול תש"ח, 23.9.1948, ב"פינת הזמר והשיר" של עיתון "במחנה" -"עיתון חיילי ישראל", גליון 4 (כ"ד). בשנת תש"י, 1949, נכללו מילות השיר ותוויו בשירון "שא-רון", בעריכת שלמה קפלן (שרות תרבות של צבא הגנה לישראל. שי לראש השנה תש"י, מאת מטה ש.ר. - סעד בתי חולים. עמ' 99-98). (ר' על-גבי הסרטון). (*) להקת איילון, או בשמה הראשון, "להקת עמק איילון", הוקמה כלהקה צבאית בשנת 1948, במהלך מלחמת העצמאות. היא מנתה 12 חברים, שפרשו מ"הלהקה הצבאית הארצית" (או "הלהקה הצבאית המרכזית"). הלהקה פעלה בעיקר באזור עמק איילון, ומכאן גם שמה. עוד קודם לכן רכשו חברי הלהקה את ניסיונם הבידורי במסגרת להקת "המשמרת הצעירה" של מפא"י ובמסגרת להקת ההגנה של חטיבת קרייתי באזור תל-אביב. במסגרת הרכבה הצבאי, הגיעה הלהקה לירושלים הנצורה ולכל מקום בו לחמו חיילים: בנגב, בגליל, במרכז ובשרון. על חבריה נימנו אז, בין היתר, יהודית קניגסברג, אריה וקסנבוים, חיים פולני, מאיר הוברמן, מאיר ינאי, מרדכי ירון, יוסף ויינשטיין (גת), ברוך נדב, גד מן, ועוד. עם שחרורם מהצבא, פנו חבריה לשחק בתיאטרונים השונים, ובמקביל המשיכו להופיע מדי פעם בשירים מתקופת מלחמת העצמאות. משנים-עשר חברי הלהקה נותרו בה ארבעה: אקורדיוניסט (גד מן), ושלושה זמרים (מרדכי ירון, ברוך נדב וחיים פולני), שהחלו לפעול משנת 1953, כלהקת בידור אזרחית, תחת השם "רביעיית איילון". לימים פרש חיים פולני (1980-1926), והחליף אותו איתן לב מלהקת הגדנ"ע. בשנת 1961 עברה הרביעייה לניו-יורק (בהרכב היה אז איתן לב), שם הופיעה במועדון הלילה "סברה", שבבעלות ליאו פולד, וכן קיימה הופעות ברחבי העולם. בשנת 1979 חזרו חבריה לארץ, הקימו כאן מועדון לילה שבו קיימו את הופעותיהם, אך לאחר שהמועדון הוצת מספר פעמים, התפרקה הרביעייה ושלושה מחבריה (גד מן, מרדכי ירון וברוך נדב) חזרו לארה"ב. השיר, המובא כאן מפי להקת איילון, הוקלט ב-(או 1949)22.6.1948 על-ידי שירות השידור הישראלי - קול ישראל, קול ירושלים. מתנצלים על איכות ההקלטה. שם בנגב גדוד חונה, על יד גבול מצרים, מכל גדוד אחר שונה, - זה גדודו של חיים. מספרו - זוהי חידה, ציודו סודיים. אוכל יש שם במידה, במשורה יש מים. כך עומד הגדוד הזה עם סודות צ'יזבטים מול אויב עצום כזה, מול תותח - יש תתים. מתייפחת מצבה, תקן משתגע, כי פלמ"ח זה לא צבא. כל אחד יודע לצבא נחוץ ציוד, אנשים, תלבושת, - לפלמ"ח מספיק פיוט, חזון במקום תחמושת. ככה חי הגדוד הזה. שם, על גבול מצרים, יש מזון עצום כזה רק לגדוד של חיים. ופלוגת זקנים שם יש, רשפים עיניים. הם במקום יורקי האש בצבאות מצרים. ואותם המשוריינים, "עכברי הנגב", מול הטנקים המצריים הם עומדים בשגב. כך כובש הגדוד הזה את כוחות מצרים, בכל הנשק הלזה שישנו לחיים. מקור הקלטה: הספרייה הלאומית. באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi. עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad. אהבתם את הסרטון? 🎵 מוזמנים לעשות 👍, להגיב ולשתף.
🏠