מילים: פניה ברגשטיין | לחן: בנימין עומר-חתולי | הקלטה ביתית לשימור
שיר עד - מי נובח כל הזמן (הכלב) · שיר עד - Shir Ad
×
מילים: פניה ברגשטיין | לחן: בנימין עומר-חתולי | הקלטה ביתית לשימור
שיר עד - מי נובח כל הזמן (הכלב) - מילים: פניה ברגשטיין | לחן: בנימין עומר-חתולי | הקלטה ביתית לשימור
שיר עד - Shir Ad
· 0:23
· 2026-06-04
· 217
קרדיטים
מילים: פניה ברגשטיין (1950-1908) | · לחן: בנימין עומר (חתולי) (1976-1902) |
תיאור
🔹 מוזמנים להירשם לערוץ "שיר עד" לשימור הזמר העברי 🎵 אל תשכחו ללחוץ על הפעמון 🔔. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד
מילים: פניה ברגשטיין (1950-1908) |
לחן: בנימין עומר (חתולי) (1976-1902) |
ביצוע (פסנתר ושירה): נעה כהן |
השיר "מי נובח כל הזמן" ("Mi Nove'ach Kol HaZman") ("Who Barks All The Time") נקרא גם "הכלב".
מילות השיר נכללו בשנת תש"ה, 1945, בקובץ שיריה של פניה ברגשטיין לגיל הרך, "בוא אלי פרפר נחמד". ציורים: אילזה קנטור (לימים אילזה קנטור-דאוס) (הוצאת הקיבוץ המאוחד).ּ שיר זה הוא שיר הסיום של הספר. (ר' התמונה על-גבי הסרטון). הספר זכה להצלחה רבה, ובמהלך השנים הופץ ב-55 מהדורות חוזרות. (*)
אילזה קנטור, אשר בימי איור הספר היתה חברת קיבוץ נען, שמעה במהלך השנים תלונות מהורים, לפיהן כלב הזאב, שאותו איירה לשיר, מפחיד ילדים. היא סיפרה שבזמנה גידלו בקיבוץ רק כלבי זאב, ואלו היו הכלבים היחידים שילדי הקיבוץ הכירו, ובדיעבד אולי כיום הייתה מציירת כלב אחר...
השיר מושר במספר לחנים, בהם מאת:
- אברהם שטרנקלר (2022-1930) - תחת הכותרת "מי נובח כל הזמן".
- בנימין עומר (חתולי) - תחת הכותרת "הכלב".
השיר בלחנו נכלל, ככל הנראה בעשור של 1940, תחת הכותרת "הכלב", בקובץ "שירים לפעוטות - 21 נעימות לגיל
הרך", מאת ב. חתולי (ספרית פועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, מרחביה).
בשנת תשי"ט, 1959, שב השיר בלחנו של חתולי, ונכלל, תחת הכותרת "הכלב", בספרו "כוכב קטן - 50 שירים לגן
הילדים ולכתות א-ב", בשער "בחצר-המשק" ("אורים" - הוצאת ספרים פדגוגיים של המרכז לתרבות ולחנוך, עמ' 18).
(ר' התווים על-גבי הסרטון).
בהקדמה לקובץ "שירים לפעוטות" כתב בנימין חתולי: "הקובץ, המוגש בזה לצבור הגננות והאמהות מבקש לתרום את
חלקו לפתרון בעייה כאובה - בעיית השיר לילד הרך. במיוחד ניתנה הדעת לתחומי-קולו המגבלים של הפעוט. גורם זה,
שלא זכה, לצערנו, לתשומת-לב מתאימה, מוסיף לא מעט לצרת הצרידות הפושה כל-כך בין ילדינו. כמעט כל השירים
הנתונים כאן צומצמו צומצמו לתחומי הקוונטה (חמישה צלילים), הנוחה לפעוט. אחדים מן השירים נועדו לפיתוח
הפונטיקה. הנושאים נבחרו, תוך התיעצות עם גננות, מחיי יום-יום של הגן, לצרכי העבודה והמשחק".
- עובד אפרת (נ' 1956) - תחת הכותרת "עבדי הנאמן".
- על-פי לחן שיר עממי-רוסי מסוג צ'אסטושקי ("Частушки"), שמשמעותו בעברית "פזמונים" (הספרייה הלאומית).
זהו שיר רחוב עממי קצר, לרוב בן 4 שורות, מהפולקלור הרוסי, מחורז וקצבי.
- על-פי הלחן השוודי שבו מושר השיר "האוטו שלנו גדול וירוק". סיפר נעמן כהן: "כילדים בגן בקיבוץ גבת (קיבוצהּ של
פניה ברגשטיין - ש"ע) ידענו את כל שירי הילדים של פניה ברגשטיין שנכתבו על ילדי הקיבוץ. השירים בספר 'בוא אליי
פרפר נחמד' הושרו כולם בגבת באותה מנגינה של הלחן השוודי של 'האוטו שלנו גדול וירוק'. במיוחד שנאתי את השיר
האחרון: 'מי נובח כל הזמן / זה כלי הנאמן ....'. למה שנאתי? כי הילדים היו אומרים: 'מי נובח כל הזמן זה כלבנו
נעמן...' אלזה קנטור המאיירת של הספר ציירה חדר בגן הילדים כשבחלון עומד כלב גדול. הכלב נראה קצת יותר
מפחיד משומר. לימים לקחתי את התמונה והורדתי את הכלב. וכך אני זוכר את עצמי בגן עומד ומסתכל בחלון אל
הלילה החשוך, ולעתים בורח לחדר ההורים." (חדשות בן עזר, גיליון מס' 2021, 16.1.2025).
- על-פי לחן השיר "רד אלינו אוירון" (זמרשת).
(*) הספר "בוא אלי פרפר נחמד" היה בעצם 'ספרות מוזמנת'. הספר נכתב לפי בקשתהּ של רחל בובשובר, מרכזת ועדת החינוך של הקיבוץ המאוחד, מתוך רצון להביא לילדי הקיבוצים יצירות מהווי חיי הקיבוץ והמשק. פניה ברגשטיין נענתה להזמנה ברצון: יום אחד ישבה על הספסל בצילו של הברוש מול חדר האוכל של קיבוץ גבת. לנגד עיניה ריחף פרפר, בקרבת מקום - הלול עם המולת הדוגרות, על יד הלול הרפת והדיר שממנו נשמע קול פעיית טלה. והנה עבר האוטו הירוק. את כל שירי הספר כתבה פניה בנשימה אחת, בישיבה אחת על הספסל מול המולת האנשים הנכנסים והיוצאים מחדר האוכל. אילזה קנטור ביססה את האיורים על מראות היום-יום בקיבוץ וניסתה לראותם בעיני ילד. (פייסבוק בית אריאלה וספריות תל אביב-יפו).
רויאל נץ ומאיה ערד, מחברי המסה "מקום הטעם - מסות על ספרות ישראלית בין צליל להיסטוריה" (אחוזת בית, 2008), רואים בשמונה שירי הספר "בוא אלי פרפר נחמד" את תמצית האתוס הציוני, והם, ושכמותם, בנו את הזהות הלאומית הישראלית. על-פי פרשנותם, השיר על הכלב השומר, "מי נובח כל הזמן" - השיר המסיים את הקובץ, ממחיש את חוויית היסוד של חברה הנתונה תחת איום מתמיד. (להרחבה: https://blog.nli.org.il/mussach-83-masa/)
השיר, המובא כאן בביצוע נעה כהן, בלחן בנימין עומר (חתולי), הוא הקלטה ביתית, שנעשתה לצרכי תיעוד ושימור.
ביצוע נוסף לשיר, מפי חנה אהרוני (נ' 1933), בלחנו של אברהם שטרנקלר, נמצא גם הוא בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסטים "פניה ברגשטיין" ו"שירי ילדים".
מי נובח כל הזמן?
זה כלבי הנאמן.
זה כלבנו השומר
לנו "לילה טוב" אומר.
עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad.
אהבתם את הסרטון? 🎵 מוזמנים לעשות 👍, להגיב ולשתף.