עיון חיפוש תוכניות מופעים אודות מדריך צור קשר התחברות English

הם לא ישברו אותנו

מקהלה ותזמורת בניצוח רומן מסינג · שיר עד - Shir Ad

קרדיטים: מילים: דוד ניב · לחן: דוד ניב

פתח ב-YouTube

×

הם לא ישברו אותנו

שיר עד - הם לא ישברו אותנו - מילים ולחן: דוד ניב | ביצוע: מקהלה ותזמורת בניצוח רומן מסינג, 1953
שיר עד - Shir Ad · 2:51 · 2023-11-07 · 719
קרדיטים
מילים: דוד ניב · לחן: דוד ניב
תיאור
אל תשכחו להירשם וללחוץ על הפעמון 🔔 כדי לקבל התראות על סרטונים חדשים 🎶. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד מילים: דוד ניב (לינבסקי) (1988-1915) | לחן: דוד ניב (לינבסקי) (1988-1915) | עיבוד: רומן מסינג (1991-1910) | ביצוע: מקהלה ותזמורת בניצוח רומן מסינג (1991-1910) - Orchestra And Vocal Ensemble, Cond. Roman Messing | החוקר, הסופר, המתרגם וההיסטוריון, דוד ניב (לינבסקי), לוחם האצ"ל ומבכירי בית"ר, חיבר את השיר "הם לא ישברו אותנו" ("Hem Lo Ishberu Otanu") ("They Won't Break Us") בסוף 1946, בעת שהיה עצור במחנה המעצר "סמבל" שליד אסמרה, בירת אריתריאה. (*) ניב שב אז למחנה המעצר אחרי כשנה בבית החולים הצבאי הבריטי באריתריאה, לאחר שנפצע קשה ב"יום הרצח" (*) מירי של זקיפים סודנים במחנה. במחנה, מצא את חבריו הכלואים - כולם אנשי המחתרות לח"י ואצ"ל, אשר יחד איתו הוגלו ב-1944 ע"י הבריטים מארץ ישראל למחנות מעצר באפריקה - כשהם שופעי חיים, חדורי אמונה ובטוחים בניצחון דרכם. למרות הגלות המעיקה, לא איבדו את צלמם, כבודם וגאוותם ולא הפסיקו את מלחמתם. עוז רוחם ואחדותם היה לו להשראה, ובו ביום כתב את השיר "הם לא ישברו אותנו". השיר הפך עד מהרה להמנונם של 251 עצורי המחתרות אצ"ל ולח"י באפריקה, הידועים כ"גולי קניה", ולסמל של רעות וברית דמים. ב-12.7.1948, ארבע שנים לאחר הגלייתם לאפריקה וחודשיים לאחר קום המדינה, הושלמה השבתם של הגולים ארצה. (*) לוחמי המחתרות אצ"ל ולח"י פעלו נגד שלטון המנדט הבריטי בארץ בשנים שלפני קום המדינה. הם לא אמרו נואש גם כשנרדפו על-ידי הבריטים ונעצרו ברובם במחנה המעצר לטרון. בשל ניסיונות בריחה אמיצים שבצעו מהמחנה, החליטו הבריטים להרחיקם מהארץ ולכולאם במחנות מעצר מבודדים באפריקה - מחנה "סמבל" שליד אסמרה בירת אריתראה, מחנה "קרתגו" בלב מדבר סודן, חזרה ל"סמבל", ומשם למחנה "גילגיל" בקניה. המבצע לגירוש לוחמי המחתרות לאפריקה כונה ע"י הבריטים “כדור השלג”. "ב-19.10.1944 עם שחר הוקף מחנה המעצר בלטרון במאות רבות של חיילים (בריטיים - ש.ע) מזויינים בציוד קרבי ובטנקים ומכוניות משוריינות. הם פלשו למחנה, החלו כובלים את האנשים. ומבלי שתנתן להם השהות לאריזת חפציהם, הוטלו לתוך מכוניות משא, מלוות במשמרות חיילים [...]. העצורים הועברו לשדה תעופה 'אי-שם בארץ' (וילהלמה - ש.ע). [...] חיש מהר החלו מטוסים נוחתים בשדה, כשאליהם מוכנסים ‭251‬ עצורים, רובם מלטרון וחלקם מבית הסוהר המרכזי בעכו. לאחר מסע של 5 שעות, נחתו המטוסים בשדה התעופה בואדי חאלפה שבסודן, בעצם שעות החום הלוהט, שוכנו במחנה מוקף תיל עד למחרת, ומשם הוטסו לאסמרה שבאריתריאה. [...] מטרתו של צעד אכזרי זה, שהפריד בין בעלים לנשים, בנים להורים, ללא כל אפשרות של בקור, [...] היתה - לשבור את רוחו של הנוער הלוחם. אולם צבור הגולים הפך את הנשק ל'בומראנג' שהוחזר ללב משלחיו. הגולים הפכו את מחנה המעצר לטריטוריה עברית עצמאית [...]. במקום צבור מיואשים, שבורים ונדכאים הבוכים על מעצרם [...] הפך המחנה למעין 'פלוגה שניתקה מהחזית [...]. שלטונות המחנה שנוסו כבר במחנות עצורים מכל העמים, נדהמו למצוא מחנה אחיד, [...] מחנה המוכן להשיב מלחמה שערה, בכל מקרה של נסיון לפגיעה בזכויותיו. [...] מיד עם הבאת הגולים למחנה המעצר באסמרה, החל המחנה לארגן את חייו בכל השטחים - התרבותי, הצבורי, המדיני. [...] המחנה ידע להלחם על עיצוב דמותו הלאומית כמחנה גולים עברים. [...] מחנה הגולים שילם גם בדם על מלחמתו. זקיפים סודניים שהוסתו ע"י מפקדיהם הבריטיים, ערכו טבח בדם קר (ר' 'יום הרצח' לעיל - ש.ע) במחנה הגולים בט"ו בשבט תש"י [...]. שני גולים - שאול הגלילי ואליהו עזרא הי"ד נהרגו ו-12 נפצעו במרחץ דמים זה. כן שיכל המחנה את אחד מטובי בניו - נפתלי לובינצ'יק הי"ד, שמת [...] בבית החולים באסמרה. [...] עם החלטת או"ם על הקמת מדינה יהודית החל הלחץ המוגבר של המחנה על שלטונות קניה, להחזרת הגולים ארצה, תוך איומים בפעולות דרסטיות. [...] לאחר לחץ בלתי פוסק, [...] נתבשר המחנה על העברתו ארצה. [...] ב-12.7.1948, בשעות הבוקר המוקדמות, מתקרבת האניה לחוף תל-אביב. [...] חוזרים הגולים למולדת המשוחררת, כשהימנונם 'הם לא ישברו אותנו' מביע את גאוות נצחונם." (י. אבי-משה: "הם לא ישברו אותנו" - "עשר שנים לשובם של גולי קניה למולדת", הבוקר, 11.7.1958). מילות השיר "הם לא ישברו אותנו" נדפסו בי"ז אדר א' תש"ח, 27.2.1948, בעיתון "המשקיף". מתחת לכותרת השיר נכתב בסוגריים: "המנון גולי קניה". השיר, המובא כאן בביצוע מקהלה ותזמורת בניצוח רומן מסינג, נכלל באוגדן התקליטים "משירי המרד", שיצא לאור בשנת 1953 בהוצאת ברית חיילי הארגון הצבאי הלאומי (הוקלט בהד ארצי). ביצועים נוספים לשיר נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסטים "שירי ציונות - תקומה חלוצים ומולדת" ו"יום העצמאות", מפי: • מקהלת רון דור. • חבורת רננים. • שולמית לבנת (2021-1929) - ביצוע מ-1977. • שולמית לבנת (2021-1929). הם לא ישברו אותנו, אנו גם לא נכוף את הגב, כל עוד זו הרוח בנו, וכל עוד פועם הצו. זה הדור נבחר לפלא, כי הותך בכור ציון; הן ידענו: שביל הכלא עוד איננו שביל אחרון. על אף כל כובל וצר עוד נצעד בעוז ליום מחר. הם לא ישברו אותנו, אנו גם לא נכוף הגב. הרחק שם מולדת-אמא נאנקת, נוטפת דם. אימי, את סִבלך נשימה על ליבנו כחותם. במקום דורכים פה אנו, כי בגרנו המידבר, אך מִדרך כזה, ידענו, הוא כצעד אל ההר. על אף... רבה עוד הדרך חופה, לא אחד בה יפול חלל, אך אנו באון נזקופה את ראשנו גא אל על. עת בבלה דור הגיע כינורו על עץ תלה; אנו את השיר נשמיע גם על פני אדמת גולה. על אף... הקלטה: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi. עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad. אהבתם את הסרטון? 🎵 מוזמנים לעשות 👍, להגיב ולשתף.
×

×

לסרטונים של הערוץ