The Amranim
שיר עד - אביגיל - מילים: עמנואל הרוסי | לחן: עזרא אהרון | שירה: העמרנים, 1979 · שיר עד - Shir Ad
×
The Amranim
שיר עד - אביגיל - מילים: עמנואל הרוסי | לחן: עזרא אהרון | שירה: העמרנים, 1979 - The Amranim
שיר עד - Shir Ad
· 4:10
· 2025-12-31
· 380
קרדיטים
מילים: עמנואל הרוסי (1979-1903) | · לחן: עזרא אהרון (1995-1903) |
תיאור
🔹 מוזמנים להירשם לערוץ "שיר עד" לשימור הזמר העברי 🎵 אל תשכחו ללחוץ על הפעמון 🔔. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד
מילים: עמנואל הרוסי (1979-1903) |
לחן: עזרא אהרון (1995-1903) |
עיבוד קולי: יוסף הדר (2006-1926) |
עיבוד כלי, ניצוח: משה זורמן (נ' 1952) |
שירה: העמרנים - האחים שלום עמרני (2023-1936) וברק עמרני (2022-1939) |
ליווי כלי: תזמורת "שבת אחים" |
השיר "אביגיל" ("Avigail") נכתב על-ידי עמנואל הרוּסִי (נוֹבוֹגְרֵבֶּלְסְקִי) בשנת 1933, והולחן על-ידי עזרא אהרון בשנת 1936.
הסופר ישראל וִיסלֶר, הידוע בשם העט פּוּצ'ו, סיפר, כי עמנואל הרוסי הקדיש את השיר לאחותו הבכורה, אביגיל ויסלר. עמנואל הרוסי הכיר את אביגיל, שכן התגורר, יחד עם אשתו ובנו, כדייר משנה בבית הוריה, ברחוב שלום עליכם 38 בתל-אביב. בעת כתיבת השיר הייתה אביגיל בת שבע.
מילות השיר נדפסו לראשונה ביום ג', כ"ב בניסן תרצ"ו, 14.4.1936, בעיתון "דבר" (תוספת ערב), בליווי הערה, כי השיר הוא "פזמון לתמונה 'בכפר' מתוך מחזה ההמונים לתוצרת הארץ, שיוצג באמפיתאטרון התערוכה בימי יריד המזרח הקרוב". (*)
(*) להערכתי, המחזה, שבו שולב השיר "אביגיל", הוא המחזה העברי המקורי, "המ"ג או ברית אחים", מאת עמנואל הרוסי, בבימויו של צבי פרידלנד. היה זה מחזה תעמולה לתוצרת הארץ, והוצג מספר פעמים בימי היריד המזרח של שנת 1936. הוא הוגדר כהצגה מיוחדת לנוער של "חזיון-עם על נושא מלחמת תוצרת הארץ וכריתת הברית הכלכלית בין העיר העברית ובין הכפר העברי". הוא גולל בדיאלוג, שירה ומחול את בעיות המשק החקלאי והתעשייתי בארץ. המסר שלו היה: קנו מתוצרת הארץ, שכן "אם הפועל אינו קונה תוצרת הארץ, אין לו עבודה ואם אין לו עבודה, מובן שבתי החרושת אינם עובדים, ואם אין עובדים - הרי משבר בארץ, לא באים להכניס קפטילים וכו' וכו'. והסוף: יאוש, יאוש, יאוש..." אבל סוף המחזה היה "'אידיאלי' בהחלט: ברית אחים. ברית בין הכפר והעיר, בין הפועל העברי והיוצר העברי..."
את המוזיקה למחזה חיברה ורדינה שלונסקי. המנצח היה מרק לברי. השתתפו בו עשרות שחקנים ורקדנים, בהם שחקני תיאטרון "המטאטא" (בצלאל לונדון, יעקב טימן, יוסף אוקסנברג, יעקב אבא (אבאל'ה), שמואל רודנסקי, הזמר יוסף גולנד ועוד), הסטודיו הדרמטי של המכבי וקבוצות נוער.
הביקורות אהדו את המחזה. בין היתר נכתב, כי זהו "מחזה ער, חי, כל התמונות מרהיבות עין, מושכות את הלב" ; "מחזה מלא תוכן וענין, שירה ומוסיקה, שהשרו רוח של חג אמיתי". (דבר, 5.5.1936 ; דואר היום, 8.5.1936 ; דואר היום, 13.5.1936 ; הארץ, 4.6.1936).
מלחין השיר, עזרא אהרון, מי שנחשב לאחד מעמודי התווך של הזמר המזרחי החלוצי בישראל, ביצע את השיר כבר ב-24.6.1936, יחד עם מקהלה ששרה בפזמון החוזר.
על הביצוע הזה כתב מנשה (רבינוביץ) רבינא (דבר, 2.7.1936):
"יש לשים לב להופעתו של עזרא אהרון במוסיקה העברית המזרחית. המנגן־קומפוזיטור אינו משמיע יצירות מהמוסיקה המזרחית הישנה הידועה לו מפי אבותיו אלא הוא מנסה את כוחו ביצירה והוא מחדש מנגינות לפיוטים חדשים. ביום ד' 24 ביוני, הושרו על ידי מר עזרא אהרן שני שירים מאת ביאליק (התרזה, מי יצלנו מרעב) ושיר מאת עמנואל הרוסי (אביגיל). לשירים אלה התאים הקומפוזיטור מנגינות ברוח המזרח ואפילו ליווי תזמורתי מורכב מכלים מזרחיים הוסיף לשירים. עובדה אחת חשובה מאד בלטה: הזמר מחונן סבלנות, אורך רוח, שלוה והתאפקות־יסודות אשר בהם מצטיינת שירת המזרח. ... אין להטיל ספק בדבר שהנעימה מתאימה לשיר 'אביגיל' מאת עמנואל הרוסי יותר מאשר לשירו של ביאליק. האהבה, ההלצה, קלות התפיסה והנאיביות הפקחית - כל אלה מצאו את ביטויין במנגינה המזרחית. אגב יש לשים לב לדבר שבשיר זה העז הקומפוזיטור־הזמר שלא מתוך הכרה לחדש במבטא הפיוט: בפסוק 'ואני פלח עני אך בן חיל' הוא מבטא את המלים מזרחית ומדגיש את ה'ך' במלה 'אך' לבטאה כמעט בסגול כדי להגביר הומור ודגש. הופעת המקהלה בבית החוזר 'בואי, אביגיל' הוסיפה גם היא מקוריות לשירה המזרחית. ... ".
העמרנים - האחים שלום וברק עמרני - הקליטו את השיר לראשונה בשנת 1963.
השיר המובא כאן בביצועם, הוקלט בשנת 1979 במופע פומבי, שנערך בבית המורה בתל-אביב, במלאת 15 שנים לפעילותם המוזיקלית.
המופע הופק על-ידי היחידה למוזיקה ולפולקלור של העדות ברשות השידור.
שירי המופע נטבעו בשנת 1979 בתקליט "ערב של עמרנים" (CBS 83923 ; רשות השידור).
תמונה של עטיפת התקליט מלווה את הסרטון.
מילות השיר שלהלן הן הנוסח הכתוב של השיר, כפי שנדפס בעיתון "דבר" ב-14.4.1963:
רד השמש, רד לגיא,
בא הליל...
בואי, בואי-נא אליי,
אביגיל!
את סוסי אנהג בלאט
אל השוקת.
בואי-נא לשם גם את,
הוי תינוקת!
כל היום הרכנתי ראש
וחרשתי
רק חרוש, חרוש, חרוש -
החרשתי.
על צמרת העלה
נע ברעד...
מה לך עוד כי אגלה -
את יודעת:
אדמתי כולה טרשים
ובלי מים,
ועדרי - שבעה ראשים
בלי קרניים,
וצריפי נוטה לנפול
מכל רוח,
ובגדי בחג וחול
הוא קרוע,
ואני פלאח עני
אך בן-חייל,
ואוהב אותך אני,
אביגיל!
להלן מילות הנוסח המושר של השיר:
רד השמש, רד לגיא,
בא הליל...
בואי, בואי-נא אליי,
אביגיל!
את סוסי אנהג בלאט
אל השוקת.
בואי-נא לשם גם את,
הוי תינוקת!
על צמרת נעלה
ובלי פחד...
מה עוד לך כי אגלה -
את יודעת:
אדמתי אדמת טרשים
ובלי מים,
בעדרי - שבעה תיישים
בלי קרניים,
וצריפי נוטה ליפול
מכל רוח,
ובגדי בחג וחול
הוא קרוע,
אף אני פלאח עני
אך בן-חייל,
ואוהב אותך אני,
אביגיל!
הקלטה ועטיפת תקליט: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.
עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad.
אהבתם את הסרטון? 🎵 מוזמנים לעשות 👍, להגיב ולשתף.