🔹 מוזמנים להירשם לערוץ "שיר עד" לשימור הזמר העברי 🎵 אל תשכחו ללחוץ על הפעמון 🔔. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד מילים: חיים נחמן ביאליק (1934-1873) | לחן: יואל אנגל (1927-1868) | פסנתר: מאיר הרניק (1972-1926) | שירה: יוספה שוקן (1958-1911) - Yosefa Schocken | השיר "מנהג חדש" ("Minhag Chadash") ("A New Fashion") הוא השיר הרביעי מתוך 15 שירים, המשתייכים לסדרת שירי-העם, שפרסם חיים נחמן ביאליק במהלך השנים תרס"ח-תר"ע, 1910-1908. הוא נדפס לראשונה בשבט תרס"ח, 1908, ב"השילוח" (כרך י"ח, חוברת ב', עמ' 109-108), כשיר רביעי בסדרה של חמישה שירים שכתב ביאליק תחת הכותרת הכוללת "משירי עם". השירים האחרים בסדרה: "בין נהר פרת ונהר חידקל" (שיר ראשון), "יש לי גן" (שיר שני), "תרזה יפה" (שיר שלישי), "לא ביום ולא בלילה" (שיר חמישי). ביאליק כתב את השיר באודסה. כשאר שירי הסדרה (חוץ מן הראשון שבהם, "בין נהר פרת ונהר חדקל", שנכתב בתרס"ו), נכתב השיר, כנראה בסמוך למועד פרסומו. השיר כונס לראשונה בשנת תרע"ז, 1917, בחוברת "משירי עם" (הוצאת "מוריה", אודיסה), וכן נכלל במהדורת תרפ"ג, 1923, ובמהדורת תרצ"ג, 1933 במדור "מזמורים ופזמונות - מעין שירי-עם". שיר זה הוא הראשון בסדרה, המבוסס ישירות על קטע משיר-עם ידוע, אבל אף-על-פי שיש בו משום מעשה-עיבוד אמנותי, הוא, בסופו של דבר, שיר מקורי. בולט הקשר בין שיר זה לשיר מס' 54 בקובץ שירי העם היידיים של גינזבורג-מארק (פטרבורג, 1901), שהוא שיר אכזבה של בחור, שיצא מלפני אהובתו בידיים ריקות, והוא מתלונן על 'האופנה החדשה' שפשטה במדינה. (*) ביאליק העמיד במרכז שירו, כמו בכל שירי-האהבה הכמו-עממיים שבסדרה, לא דובר-נער אלא דוברת-נערה, החוששת לעתיד אהבתה. מפני שטעמה הוא טעם הדור הישן, ואולי גם האמצעים הכלכליים העומדים לרשותה אינם מאפשרים לה להיענות לאופנות הביגוד החדשות והיקרות, היא קושרת אופנות אלה בחוסר נאמנות באהבה ומקווה שנאמנותה שלה לאהובהּ תביא לנאמנות מצידו. בשיר מהדהדים גם שירי-עם אחרים, שביאליק קראם בקובץ של גינזבורג-מארק. כתב-היד של השיר לא שרד. (מתוך: "חיים נחמן ביאליק - שירים - תרנ"ט-תרצ"ד: מהדורה מדעית", מכון כץ לחקר הספרות העברית, אוניברסיטת תל-אביב / דביר, תש"ן, 1990, עמ' 265). לשיר חוברו לחנים רבים, בהם מאת: זאוול (זבולון) זילברטס (1949-1881), יואל אנגל (1927-1868), שלום אהרוני (1972-1895), עזרא אהרון (1995-1903), משה יעקובסון (2014-1921), גבריאל בן יעקב (יעקובסון) (1948-1923), שמואל אלמן (1947-1877), ינון נאמן (1965-1936) ועוד. השיר בלחנו של ינון נאמן בוצע לראשונה בפסטיבל הזמר והפזמון תשכ"ו, והפך לנפוץ ביותר מבין כל הלחנים. השיר בלחנו של יואל אנגל נכלל בשנת תרפ"ג, 1922, בפרסום "יואל אנגל: שלוש מנגינות לקול ולפסנתר משירי עם של ח.נ.ביאליק (הוצאת "יבנה", ירושלם. הסוכנות בעד הגולה בברלין) (ר' על-גבי הסרטון). הוא מובא כאן מפי זמרת הסופרן, יוספה שוקן, מתוך הקלטה של קול ישראל (3.9.1952). מתנצלים על איכות ההקלטה. ביצועים נוספים לשיר נמצאים גם הוא בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסטים "חיים נחמן ביאליק" ו"שירי אהבה", מפי: • יאן בארט (1971-1919) - בלחן זאוול (זבולון) זילברטס. • בינה לנדאו (1988-1925) - בלחן זאוול (זבולון) זילברטס. (*) מילות השיר מתוך קובץ שירי העם היידיים של גינזבורג-מארק: פשטה אופנה חדשה - / מטפחת משי שחורה על הצוואר; / אסור להאמין לעלמה. / שכן כולן כוזבות הן! // פשטה אופנה חדשה - / שמלות קשורות בשרוכים; / אסור להאמין לעלמה, / אלא שעה אחת לפני הפטירה. מילות השיר שלהלן הן הנוסח הכתוב שלהן מתוך "חיים נחמן ביאליק - שירים - תרנ"ט-תרצ"ד: מהדורה מדעית" (לעיל). (המילים המושרות רשומות על-גבי הסרטון): מנהג חדש בא למדינה: שמלת שש וכתונת פסים - ובשבתות, בין העצים, פורחים נשיקות ואגסים. מנהג חדש בא למדינה: נעלי משי עם קישורים - ועלי צואר נערה אחת תולים עצמם שני בחורים. מנהג חדש בא למדינה: אתמול חנה, מחר פנינה; אבל חזקאלי מחמדי - לי לבדי, לי לבדי. מקור הקלטה: הספרייה הלאומית. באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi. עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad. אהבתם את הסרטון? 🎵 מוזמנים לעשות 👍, להגיב ולשתף.