מוזמנים להירשם ל"שיר עד" ◁ בלחיצה על הפעמון 🔔 תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן ◁ נשמח לתגובות. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד תיאור השיר: ----------------- מילים: יוסף הפטמן (1955-1888) | לחן: שאר-ישוב אולסבנגר (אלמגור) (שם המשפחה נכתב גם: אולסוונגר) (1985-1915) | עיבוד: מרדכי (מוטקה) שָׁלֶף (נ' 1933) | ביצוע: חבורת שהם - Shoham Group | סולנית: רעיה פירסט (נ' 1955) | שנת כתיבה והלחנה: 1936. השיר "יפה אונגר" ("Yaffa Ungar") נכתב לזכרהּ של הילדה, יפה (שיינדל) אונגר (1936-1927), שנרצחה יחד עם אביה, אחיה ואחותה, בחודש אוגוסט 1936 בצפת, בראשית מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט בגליל. בכ"ה באב תרצ"ו, 13.8.1936, בשעה שמונה ושלושים בערב, פרצה כנופיית מרצחים ערבים מזויינים לבית משפחת אונגר ברובע היהודי הספרדי בצפת, ורצחה בדם קר, ע"י פצצה ויריות רובים, את אלתר אונגר, סופר סת"ם, בן 36‬, את בנו, אברהם יעקב אונגר בן חמש, ואת בתו, חוה אונגר, בת שבע. בת נוספת, יפה אונגר, בת תשע, נפצעה פצעים אנושים ונפטרה למחרת, ב-14.8.1936, בבה"ח "הדסה" בצפת, בשעה ‬שהקריאו לפניה, לפי בקשתה, מתוך התנ"ך - ספר יהושע. נפצעו גם האם, רבקה, והסבתא, אלה (עליא) ליפשיץ, בעת שהגנו על הילדים בגופן. "עד התהום נוקב דם הילדים, תינוקות חפים ותמימים, שמהם נרצחו לעיני אבותם ובחיק אִמותם. [...] אבל כבד ירד על צפת העברית. באי כח העדה העברית בצפת שלחו מחאה אל הנציב העליון, ובה נאמר, שיהודי צפת, 'אשר דמם נשפך עוד בשנת ‭1929‬ מדגישים לנוכח רצח אכזרי זה, שגורלם נתון ביד רוצחים', והם מבקשים הגנה ובטחון וחקירה יסודית של הרצח." (מתוך "העולם", 20.8.1936). בכ"ט באב תרצ"ו, 17.8.1936, כתבה הסבתא מכתב גלוי לנציב העליון: "הוד מעלתך, אני, הסבתא השכולה, זקנה בת שבעים, פונה להוד מעלתך [...] ושואלת אותך במרירות נפשי ובלב שבור: האם לא ניתן לך הכוח למנוע את רצח חתני אלתר אונגר עם שלושת ילדיו הפעוטים? האמנם אין הכוח בידיך לקיים את מוצא שפתיך - הבטחותיך לשמור על חיי אזרחיך שומרי החוק? והרי חתני ושלושת ילדיו לא פגעו בחוק בשכבם בביתם על מטותיהם בהתחלת הלילה אור ליום 14 לח"ז, הן הם על מטותיהם נרצחו, על יד מטותיהם עמדו 'המורדים' ובקרירות שטנית ירו חציהם בלבותיהם של שיות קטנים שלא ידעו עדיין את החיים וחטאיהם. [...] שלא הכירו עדיין את פחד המות ולא הבינו מה עושים להם. העובדה הבאה תספיק להוכיח את גודל אכזריות המרצחים. לאחר שירו את חציהם בשני ילדים שנשמותיהם פרחו מיד זרקתי שמיכה על הילד השלישי ואשב עליה להגן עליו, אולם הרוצח השליכני מעל השמיכה, פצעני וירה את חץ המות בנכדי השלישי לעינַי ולעיני האם האומללה, שלא פסקה מלהתחנן לפני המרצחים להשאיר לה לכל הפחות ילד אחד בחיים. [...] על מה הוּרגו האיש השקט, כותב ספרי תורה, ושלושת ילדיו הפעוטים? האם לא הורגו מפני שבאי כוח השלטון בעיר לא נתנו שמירה לחייהם? [...] וממי עלי לדרוש את דם הקרבנות החפים מכל פשע? הוד מעלתך! אמנם 'יותר מדי דם ראית בחייך', ‬ואולם הראית גם דמם של ילדים על ערשותיהם? הראית גם דם תינוק שנשפך על ברכי אמו? אם עוד טרם ראית, אנא, הוד מעלתך, סור נא בטובך לצפת העיר והובלתיך בסמטאותיה האפלות והכנסתיך לבית קטן ודל וראית בעיניך דם קדוש, דם טהור של ילדים תמימים, שנשפך ע"י מרצחים מוכי אלהים ובאשמת באי כוח שלטונה האדיר של בריטניה הגדולה. ובראותך זאת מובטחני כי תשא את מטה הקסם שבידך ופָסק הרצח ועמדו זרמי דם אנשים חפי פשע ולא הוסיפו להרוות את האדמה הקדושה אדמת ארץ ישראל, ולא הוסיפו לבכות יתומים על מות אביהם ואמם, ואלמנות על מות בעליהן ואמהות על רצח ילדיהן בחיקן, ושלום ושלוה ישררו בארץ הנביאים, והדתות! הכותבת בדמעות דם ובהרכנת ראש, עליא ליפשיץ. צפת, כ"ט מנ"א (מנחם אב), תרצ"ו." (דבר, 20.8.1936) רוצחי המשפחה (שניים או שלושה. אחד מהם זוהה על-ידי הסבתא ברחוב, ימים ספורים לאחר הרצח), הועמדו למשפט בבית הדין לפשעים חמורים בצפת, אך שוחררו ב-9 בנובמבר 1936, לאחר שאם המשפחה, שהיתה העדה הראשית בתביעה, לא הגיעה למתן עדות בשל מחלתה. "דם ילדים יהודים ודם אביהם צועק אלינו מאדמת צפת. הפשע הנתעב ביותר של פרשת הפשעים נשאר ללא עונש. הרוצחים מתהלכים חופשיים בחוצות צפת. כיצד קרה הדבר, כי מחלתה של העדה, היא האם האומללה, גרמה לשחרור הרוצחים? כיצד קרה הדבר שהמשפט נקבע בזמן המחלה? כיצד קרה הדבר שהמשפט לא נדחה אחרי שנודע, כי האם חלתה, וכיצד שוחררו הנאשמים תיכף ומיד לאחר שזוהו בחקירה? - - ואם לא אלה - מי הם הרוצחים? - - אבלות דרכי הארץ אשר שלטונה אינו יודע להגן על ילדים תמימים. אבלות דרכי הארץ אשר שלטונה אינו יודע להקים משפט צדק לשופכי דמים". ("דבר היום" של "דבר", 10.11.1936). השיר "יפה אונגר" נדפס ב-1936 בחוברת "שאר-ישוב אולסבנגר: שירים" (תל אביב: הוצאת יבנה). מלחין השיר, שאר-ישוב אולסבנגר, סיפר לדן אלמגור, כי הוא ביצע את השיר לראשונה ב-1936 ב"קול ירושלים". השיר, המובא כאן בביצוע חבורת שהם, עם הסולנית רעיה פירסט, נטבע בשנת 2010 בתקליטור לא מסחרי שהפיקה החבורה, "חומה ומגדל". זה קרה בעיר של האר"י, ילדה, קרבן ידיים מרצחות, קדחה, הזתה, התחננה: קראי מספר יהושע לי, אחות! הנה אחזה: שוטף, עובר המון, מי ירדן עמדו פתאום כנד. הנה אחזה: שם איש היטה כידון בן-נון הוא זה השר והמפקד. אשמע קולו: קדימה סע העם, הן יריחו נפלה, תיפול גם עי. הארץ לנו ממדבר עד ים ומה אם חרב על כל הר וגיא? השמש דום! ירח במחבוא עד ישראל את כל אויביו ייקום! השמש רד, ירח אץ לבוא, רק לב יפה עמד לנצח דום. קוראה אחות, אך מוות כבר לאט, פני ילדה גוועת כחושים. בכינה ליפה, בנות צפת, בכינה לקדושה, בת קדושים. הקלטה ועטיפת תקליטור: רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi. עריכה: אתי ירוחמי | "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad. אהבתם את הסרטון? 🎵 מוזמנים לעשות 👍, להגיב ולשתף.