שיר מיתולוגי, הזוי ומצחיק, על אירועי הקפה של עשר שאורגנו במסגריה של קיבוץ יפתח בשנות השישים (של המאה ה-20). מה שהחל כאירוע צנוע וטבעי למדי, בסך הכל הפסקת קפה, הלך וגדל וקיבל מימדי מגיפה. שמעו של האירוע החברתי יצא לכל עבר ואט אט נאספו יותר ויותר עובדדים מענפים אחרים ואפילו מרוחקים למדי, שבאו לרכל, לצחוק, לשמוע את החדשות האחרונות, לראות את החיילות של הגרעין, אההה... כן... וגם לשתות קפה. בסוף השיר מבכות היונים שמעל מלכיה: "זהו זה, הכל נגמר, הקיבוץ יפתח נסגר". את המילים כתב אייל עמיר, למסיבת פורים בשנת 1964. כעבור כ-20 שנה, ב-1983 הולחן השיר על ידי עפר גביש, לחג ה-35 של יפתח. בין המשתתפים בביצוע: רונית קרומה, יעלי צור, מיכאל בן-דור, אייל פארן, פסנתר: נורית רז, תופים: יורם אנגל, גיטרה, ועיבוד: עפר גביש. הוקלט בהופעה חיה בחג ה-35, 1983. עריכת המצגת: עפר גביש