בדומיית עלי שלכת על פני שדות היום גווע האם במשעולים היא מהלכת העוד זוכרת היא לילות אהבה. מתוך הגן שירה זורמת וקול גרמושקה עצובה האם בחוט זהב היא עוד רוקמת העוד זוכרת היא לילות אהבה. לאט לאט תיסוב שבשבת על גדות הנחל ערבה האם צוחקת היא או נעצבת העוד זוכרת היא לילות אהבה. הכפר נרדם מיום הפרך אי שם כוכב אחד כבה אולי עומדת היא אל מול הדרך אולי זוכרת היא לילות אהבה.