🔹 מוזמנים להירשם לערוץ "שיר עד" לשימור הזמר העברי 🎵 אל תשכחו ללחוץ על הפעמון 🔔. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד מילים: ר' אברהם אבן עזרא (1164-1089) | לחן: עממי ספרדי-יהודי, בנוסח מצרים - קהיר | עיבוד וניצוח: אריה לבנון (2023-1932) | שירה: חבורת רננים - Rennanim Choir | "אל אליהו" (נקרא גם "אלי אליהו") ("El Eliyahu") הוא פיוט למוצאי שבת מאת ר' אברהם אבן עזרא (ראב"ע), המושר בפי רוב הקהילות הספרדיות בלחנים שונים כחלק מטקס ההבדלה. כמקובל בפיוטים להבדלה ולמוצאי שבת בכלל, אליהו הנביא ממלא גם כאן תפקיד מרכזי, כמבשר ביאת המשיח והגאולה. הסברים שונים ניתנו להתגברות הציפייה לגאולה במוצאי שבתות: בספר 'המנהיג' (ספר הלכה שנתחבר על ידי ר' אברהם בן נתן הירחי מן העיר לוניל שבפרובאנס, המאות ה- 12-13) מצויין למשל כי אין אליהו בא בערבי שבתות וערבי ימים טובים מפני הטורח שבימים אלו, ולכן מבקשים ישראל את בואו דווקא לאחר השבת ובזכותה; הסבר אחר הציע ר' דוד אבודרהם (ספרד, המאה ה-14) אשר על סמך המימרה הידועה מן התלמוד, לפיה "אלמלא משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד נגאלין", קבע: "על כן אנו אומרים לקב"ה, הרי שמרנו את השבת, מעתה שלח לנו את אליהו הנביא". מעבר להסברים אלו ניתן כמובן גם לשער בפשטות כי מוצאי שבת הוא זמן המלוּוה בחשש וחרדה מן השבוע העומד בפתח ומכל אשר הוא טומן בחובו, וממילא יפה לבקשת ישועה ורחמים. מחברו של הפיוט, אשר שמו 'אברהם' משוקע בראשי המחרוזות ובטור המסיים את הפיוט, הוא ככל הנראה ר' אברהם אבן עזרא, מגדולי פייטני ספרד (המאות ה-11-12). באופן מעניין ובלתי שכיח, דמותו האישית של הפייטן נחשפת הפעם לפנינו במידת מה מתוך השיר עצמו: השיר נחתם בבקשה "מַלְאַךְ הַגּוֹאֵל לִפְנֵי דַל שׁוֹאֵל / אָנָּא הָאֵל אֶל אַבְרָהָם הַקְרֵה נָא". הציפייה לבוא המלאך הגואל אינה מושמת כאן בפיו של דובר ערטילאי וחסר זהות אישית, מעין כל-אדם המייצג את עמו, כי אם בפיו של הפייטן עצמו, אברהם - ר' אברהם - המבקש מן האל להקרות לפניו את גואלו. טור זה, המיוסד על תפילת עבדו של אברהם אבינו בשעה שהוא יוצא לחפש אישה ליצחק בנו, מגלם בעיצובו את המעבר מתפילת הזולת (עבד אברהם המתפלל על אדונו) אל תפילת הפרט האישית (ר' אברהם הפייטן המתפלל על עצמו); דומה כי מעבר זה פותח פתח למתפללי כל הדורות להזדהות עם התגלותו האינטימית של הדובר, להעמיד עצמם במקומו, ולבקש את גאולתם שלהם. (מתוך: אתר הפיוט והתפילה מבית סנונית). מילות הפיוט מופיעות בכתב יד בגניזת קהיר - אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9 והמאה ה-19, ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר. (ר' על-גבי הסרטון). תווי הפיוט בנוסח קהיר נכללו בשנת 1965 ב"אנתולוגיה של חזנות ספרדית", מאת יצחק לוי (1977-1919), כרך עשירי (בהוצאת המחבר, בסיוע האגף לתרבות במשרד החינוך והתרבות. עמ' 122). (ר' התווים על-גבי הסרטון). הפיוט בנוסח קהיר, המובא כאן על-פי תווים אלה מפי חבורת רננים, הוקלט באולפני רשות השידור, ונטבע בשנת 1976 בתקליט "צור משלו אכלנו" - מבחר פיוטים של קהילות יהודי ספרד, בבצוע חבורת רננים" (הד ארצי, 14619-BAN). ביצוע נוסף לפיוט, בנוסח תורכיה, מפי חבורת רננים, נמצא גם הוא בערוץ יוטיוב זב של "שיר עד", בפלייליסט "שירי שבת". אל אליהו אל אליהו בזכות אליהו הנביא הבא נא בו ירתום רכבו נע בשבי כי בו לא שכב ליבו גם לא ראה שינה אל אליהו אל אליהו בזכות אליהו הנביא הבא נא רב מחלי בראות כחשי ומשנאות יפות בריאות בשר ותרעינה אל אליהו אל אליהו בזכות אליהו הנביא הבא נא השקה צור מי ראש צר עיניו ילטוש יום עיניי לקדוש ישראל תשעינה אל אליהו אל אליהו בזכות אליהו הנביא הבא נא מתי תראה אות ישע אל קוראות לָךְ ולְךָ נושאות קולן ותבכינה אל אליהו אל אליהו בזכות אליהו הנביא הבא נא מלאך הגואל לפני דל שואל אנא האל אל אברהם הקרה נא אל אליהו אל אליהו בזכות אליהו הנביא הבא נא הקלטה ועטיפת תקליט: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi. עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad. אהבתם את הסרטון? 🎵 מוזמנים לעשות 👍, להגיב ולשתף.