אל תשכחו להירשם וללחוץ על הפעמון 🔔 כדי לקבל התראות על סרטונים חדשים 🎶. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד מילים: עממי | לחן: עממי ערבי | ביצוע: הלל ואביבה (אילקה ואביבה) - Hillel And Aviva - אילקה (הלל) רוה (2002-1916) ואביבה רוה (2015-1928) | השיר "מולדתי" ("מולדתי ארץ כנען") ("Molad'ti Eretz Kna'an") ("My Homeland, Land Of Canaan") הוא שירת השומר הסובב כל הלילה בכרמים ובמקשה. ארץ ישראל בשיר מכונה בשמה התנ"כי - ארץ כנען. השיר היה נפוץ בעיקר בעשורים 1930-1920 בלחן שהושפע משירת הפלאחים הערביים בגליל. לפי ברכה צפירה, מילות השיר ולחנו עממיים. זו יצירה ארצישראלית, בהשפעת לחן בדואי. מייחסים את מילות השיר לאלכסנדר פן. (מתוך "קולות רבים"). ישנן מספר גרסאות מושרות לשיר, עם הבדלים קטנים ביניהן. מילים ותווים של אחת הגרסאות נכללו ב-1928, תחת הכותרת "יא ליל", בספרה של Anna Shomer Rothenberg, Songs Heard In Palestine" (New York : Bloch publishing company, "The Jewish Book Concern")". בהנחיות הביצוע לשיר נכתב, כי "יש לשיר את השיר מאד בשקט (pianissimo). כדי לעזור לשמר את הרוח המסתורית של הלילה שהשיר מביע, סיימו את המשפט האחרון כמו הד, או קול מרחוק. החזיקו את התו האחרון, תנו לו להסתיים בהדרגה". מילות השיר הלהיבו את פעילי "החלוץ" בדמשק לעלות לארץ ישראל וליישב את אדמות החורן ("הגולן הסורי"): "הקמתה ותחילת פעילותה של תנועת 'החלוץ' בדמשק בשנת 1929, היו קשורות בנסיונות לממש את רעיון יישוב החורן בשנות ה-20 [...]. בסוף שנת 1928 הגיע יהודה קופלביץ (לימים יהודה אלמוג. ממייסדי 'החלוץ' ברוסיה, מחבורתו של יוסף טרומפלדור) לדמשק, מתוך כוונה להקים בה את תנועת 'החלוץ', אשר חניכיה יישבו את החורן. [...] ישבנו עמו קבוצה של 14 חברים ב'מכבי'. תוך כדי שיחתנו הוא אמר לנו: 'אתם יודעים שאתם יכולים להציל את ארץ-ישראל כולה. אתם הרי סורים ואתם היחידים שיכולים לגאול את האדמות שרכש הברון רוטשילד ברמת הגולן'. מאוד התלהבנו. הוא התחיל לשיר לנו: 'מולדתי ארץ כנען... ותקוותי אדמת חורן...' - המילים האלה 'נכנסו לנו לעצמות'. החלטנו שאנחנו, ארבעה-עשר בחורים, נצא ליישב את אדמות החורן. [...] ביום ו' בטבת תרפ"ט ישבנו החברים בביתו של אחד מאיתנו. דיברנו בלחש כדי שבני הבית לא ישמעו. נשבענו שם לשמור סוד ואמונים לארץ-ישראל. אחד החברים הוציא חבל מכיסו וכולנו אחזנו בו. נשבענו לעלות לארץ, לעסוק בעבודה חקלאית ולפעול לייסודו של ישוב יהודי בחורן. גזרנו את החבל כדי לסמל ש'ככה יבתרו גופתו של מי שיפר שבועתו'. [...] בל"ג בעומר תרפ"ט, העפילה ארצה הקבוצה הראשונה של שישה חלוצים מדמשק, אשר כונתה בפי חברי 'החלוץ' בסוריה בשם 'העליה הראשונה'. [...] (משה וינברג: "התנועות החלוציות כמנוף להתעוררות הציונות בדמשק - 75 שנה לתנועת 'החלוץ הצעיר' - מבוא לפעילות הציונית בדמשק בין השנים 1946-1918", "מכאן ומשאם" - כתב העת למורשת יהדות דמשק, גליון מספר 3 אביב תשס"ו מרץ 2006). בשנת 1935 שולב השיר בסרט הקולנוע "זאת היא הארץ", בהפקת ברוך אגדתי, על-פי תסריט מאת אביגדור המאירי. זהו סרט הקולנוע הראשון שהופק במלואו בארץ ישראל. מוצגות בו חמישים שנות התיישבות חלוצית בארץ-ישראל, החל מעליית הביל"ויים. את השירים לסרט חיברו עמנואל הרוסי ואלכסנדר פן. בשנת 1939 חיבר פאול בן-חיים יצירה לטריו לכינור, צ'לו ופסנתר, שכותרתה "וריאציות על שיר ארצישראלי" ("וריאציות על נעימות-עם ארצישראליות") ("וריאציות על ניגון עם ארצישראלי"). בן-חיים ביסס את יצירתו זאת על המנגינה הבדואית של "מולדתי ארץ כנען". את היצירה חיבר בהזמנתו של המלחין והצ`לן יהויכין סטוצ`בסקי, שארגן קונצרטים ב"בית ברנר". בן-חיים, שהיה שקוע בעיבודי שירים של יהודי ספרד ותימן בעבור הזמרת ברכה צפירה, בחר לוואריאציות שלו את השיר 'מולדתי, ארץ כנען'. היצירה היא למעשה מעין פנטזיה, הרהורים על השיר המזרחי הזה." (מתוך קידום המופע של טריו מונדריאן במרכז ענב, 02/12/2008). בעשור של 1940 זכו מילות השיר ללחן מקורי מאת משה רפפורט (1968-1903). באותו עשור (של 1940) אימצה שרה לוי-תנאי (2005-1910) את פתיח השיר ("מולדתי ארץ כנען") והוסיפה לו שני בתים נוספים, בהם הזכירה את המדבר והחרמון. כמו כן חיברה לשיר לחן משלה, ובו שילבה גם את הלחן הבדואי. הבלשן והפרופסור ללשון, עוזי אורנן (2022-1923), קָבל על כך שמנגינת השיר "מביאה בחשבון ארבע הברות במילה הראשונה, ולא שלוש כראוי, ועל-ידי-כך נאלץ השר לנהוג במבטא המשובש mo-la-de-ti ולא mo-lad-ti". (הארץ, 23.4.1954). השיר, המובא כאן בביצוע אילקה ואביבה, נטבע בשנת 1953 בתקליט "רועה ושירי עם ישראליים אחרים - מושרים ומנוגנים על-ידי אביבה והלל" ("Shepherd and Other Israeli Folk Songs") (ארה"ב, תקליטי Folkways). "זהו אחד משירי העם הישנים ששרו החלוצים הראשונים בישראל" - כך מתואר השיר בחוברת המילים של השירים המסופחת לתקליט. תמונה של עטיפת התקליט מלווה את הסרטון. ביצועים נוספים לשיר שכותרתו "מולדתי ארץ כנען", נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסטים "שירי ציונות" ו"שירי מקומות", מפי: • אילקה (הלל) רוה - בלחן עממי ערבי. • להקת ענבל - בלחן שרה לוי-תנאי. • יעקב תלמי (כנעני) (2007-1925) - בלחן שרה לוי-תנאי. מולדתי ארץ כנען, מכורתי שדות חורן. יא-ליל יא ליל, יא-ליל יא ליל... הקלטה ועטיפת תקליט: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi. עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad. אהבתם את הסרטון? 🎵 מוזמנים לעשות 👍, להגיב ולשתף.