מילים: אהוד מנור | לחן: חנן יובל מתוך "אמצע החיים", תשמ"ז 1987 חכי לי עד סוף הקיץ אני בשמש שרוף עד אז אני על סף טירוף. חכי לי עד סוף הקיץ אני אחזור למסלול ביום שבו ימות אלול. בתשרי, בחשוון - הראש מכוון בחודש כסלו שקט בלב בטבת שעון החורף, זמן מסודר שבט ואדר הם חודשי היגיון וצלילות הדעת ניסן גם אייר, בסיוון האיזון עוד נשמר, אך לפתע בקיץ הכל מתפרק, נשבר. חכי לי עד סוף הקיץ... זה קורה כל שנה, קללה ישנה כשהקיץ נוחת מוחי שובת בשרב אין לדעת מה יתחולל, איך אשתולל הבטחות ישנות כבר מזמן שכחתי אין לי מושג, העולם לא נראה לי מודאג, זה קורה לי כל קיץ - אסון שדומה לחג. חכי לי עד סוף הקיץ...