מוזמנים להירשם ל- http://www.youtube.com/c/שירעד ◁ וללחוץ על הפעמון 🔔. כך תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן. תודה. מילים: יעקב אורלנד (2002-1914) | לחן: מרדכי זעירא (1968-1905) | עיבוד: מרדכי (מוטקה) שָׁלֵף (נ' 1933) | ביצוע: חבורת שהם) | שנת כתיבה: קיץ 1939. על-פי חוקר הזמר העברי, אליהו הכהן, "שיר הלגיונות" ("צבא, צבא, מה טובו אוהליך") ("Shir HaLigionot") ("The Song of the Legions") נכתב כדי לעודד את החיילים הארצישראליים להתנדב לצבאות בנות הברית. הוא בוצע לראשונה בפומבי, יחד עם השיר "שלכת", גם הוא של אורלנד וזעירא, בשידור חי, מאולפן שירות השידור המנדאטורי בירושלים ("קול ירושלים"). היה זה ביצוע חובבני, שבו המלחין זעירא ישב ליד הפסנתר ורעייתו, שרה, השמיעה בהשמעת בכורה את שני השירים בזה אחר זה. (חדשות בן עזר, גיליון מס' 310, 21/1/2008) השיר הפך לשיר הזמר המפורסם והמושר ביותר בתקופת מלחמת העולם השנייה, בארץ ובקרב צעירי היישוב שהתנדבו לצבא הבריטי והבריגדה היהודית. כך, לדוגמא, כשמקהלת פועלי פתח תקוה בניצוחו של שלמה קפלן שרה את השיר באזכרה להרצל ולביאליק שהתקיימה ב-12/7/1941, "פרצה שירה אדירה ואחידה מפי כולם" (הבקר, 16/7/1941). מלחין השיר, מרדכי זעירא, אמר, כי "מרש יותר מוצלח מ'צבא, צבא' ('שיר הלגיונות') איני מסוגל לחבר. [...] ב'צבא, צבא' יש הפתעות ריתמיות." (ד"ר ציפי פליישר: "התפתחותו ההיסטורית של שיר העם העברי", 1964, חלק ב': דוקומנטציה, עמ' 324). למעשה, השיר במקורו לא נכתב כשיר לכת צבאי. אורלנד סיפר, כי הוא חיבר את השיר בהזמנת התיאטרון הסטירי, "המטאטא", לתכנית בבימויו של יצחק נוז'יק, שבסופו של דבר נפסלה על ידי הצנזור הבריטי. התכנית הייתה מוקדשת לעיריית תל אביב. "אחד הקטעים תיאר שם את פועלי הניקיון, שהם הולכים ומנקים את הרחובות בסך. והשיר הזה, בגרסתו ההיא (לא כפי שמוכר היום), נתכוון להעלות בגיחוך את כל העניין הזה של הניקיון כפי שהעירייה נתנה אותו". מנקי הרחובות כונו בהיתול "לגיונרים", המטאטאים "רובים" ויחידת הנקיון "צבא". "לאחר שהצנזורה פסלה את כל התכנית, נשאר לי מין טקסט כזה עם refrain (פזמון חוזר - ש.ע). נפגשתי שוב עם מיתיא (מרדכי זעירא - ש.ע), הוא עוד גר ברח' טרומפלדור בתל אביב. שיניתי, כעצתו, מספר מקומות, ויצא שיר צבאי. השיר הזה נכתב על סף מלחמת העולם, וכבר הרגישו את המלחמה. (ד"ר ציפי פליישר: "התפתחותו ההיסטורית של שיר העם העברי", 1964, חלק ב': דוקומנטציה, עמ' 379-378). זמן קצר לאחר פרסומו, הושר השיר על-ידי מקהלה בנשף שנערך באוניברסיטה בירושלים. אורלנד, שהיה נוכח בנשף, "הוזמן אל הבמה וקצר מחיאות כפיים סוערות. אולם למרבה הפתעתו נשמעו לפתע קריאות-בוז וכמה סטודנטים, במיוחד כאלה שהיו מהתא הקומוניסטי, האשימו אותו ב'פאשיזם' וב'חירחור מלחמה'. אחד מהם אף זינק אל הבימה וצעק לעברו: 'תסתלק מכאן, מיליטאריסט'. 'המעניין שבדבר הוא' - נזכר אורלנד - 'שכעבור זמן קצר התגייסתי לצבא הבריטי, ובבואי לסרפנד (בסיס צריפין - ש.ע) - את מי ראיתי? כן, אותו בחור שזינק אלי. הפעם צעד בראש טור חיילים, ששרו את שיר הלכת שלי. ומי ניגן אותו? לא אחרת אלא התזמורת של צבא בריטניה, אותה בריטניה שאסרה בעבר את השמעתו.". (מעריב, 3/4/1967). הרב הצבאי הראשי של הבריגדה, הרב יעקב גיל, ששימש גם הרב של הלהקה הצבאית העברית, סיפר, כי היה פותח את תפילת יום השישי עם שיר של אורלנד. בהם "שיר החי"ל", "שיר הלגיונות" ו"הגדודנים" . התפילות התקיימו בבית הקולנוע של סרפנד. (מתוך "חיים שכאלה" עם יעקב אורלנד, 16.9.1985). בשנת ת"ש-1940, נכלל השיר בשירון "125 שירים - לזמרה בצבור ולמקהלה ". השירים ערוכים ומסודרים בידי משה ברונזפט (משה גורלי) (הוצאת "עֵבֶר", ירושלים). ב-22/10/1941 נדפסו מילות השיר בעיתון "הבקר", בליווי ההקדמה: "מכל שירי המלחמה, העברים, - המועטים מאד, למעשה, - התחבב על החיילים והצבור ביחוד שיר הלגיונות (מלים - י. אורלנד, מוסיקה - מ. זעירא)." השיר, המובא כאן בביצוע חבורת שהם, נטבע בשנת 2008 בתקליטור לא מסחרי שהפיקה החבורה, "הגדודנים". התקליטור הוקדש לשירי "החטיבה היהודית הלוחמת" - החי"ל, ושירי כל החיילים והחיילות של ארץ ישראל שלחמו במלחמת העולם השנייה. צבא, צבא, מה טובו אוהליך! צבא, צבא, מה רבו חייליך! צעד, צעד, גאה ורם-קומה, בשיר המגינים על החומה! ארצי, ארצי, שאי שלום-בנייך! דמנו לך, חרבנו לחייך! בבוא היום, ליבנו לך נכון, קדמינו, אם, בשיר הניצחון! צעד, להט - דרך מסולעת. זעם, רעם - עוז הפיגיונות. סורו, גורו - החזית רוקעת! דרך, ברך - שיר הלגיונות! ואם ניפול - חיי בדם ליבנו, פירשי שלום ואור לעוללינו, הניפי שוב, הניפי את דגלך, כי כל חייל נופל למענך! כי כל חייל אוהב אותך, מולדת, וזאת ידו לנצח לא בוגדת. תחי היד, שנשבעה למות, עד אם יונף הדגל השמוט! - צעד, להט... הקלטה ועטיפת תקליטור: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi. עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad. אהבתם את הסרטון? 🎵 מוזמנים לעשות 👍, להגיב ולשתף.