הוא שיר משנת 1965 של אוטיס רדינג. בשנת 1967 הפך השיר ללהיט בביצועה של הזמרת אריתה פרנקלין בחברת התקליטים אטלנטיק רקורדס (השיר הוקלט באולפני FAME). מנגינת השיר בשני ביצועיו הראשונים שונה באופן משמעותי ואף שהוכנסו במילות השיר רק שינויים קטנים, גוון הסיפור המסופר בו השתנה. השיר בגרסתו של אוטיס רדינג היא תחינה של אדם נואש, אשר ייתן לאהובתו כל שתבקש אם תכבדו כאשר הוא שב לביתו. לעומת זאת, שירה של פרנקלין הוא בבחינת הצהרה של אישה חזקה ומלאת ביטחון, אשר לה כל אשר בן זוגה רוצה. היא מעולם לא הזיקה לו, ותובעת "כבוד". (מקור: ויקיפדיה)