אני הולך אלייך כל ימי אני הולך אלייך מסונוור האבנים פוצעות את כפותי אבל אני איני מרגיש דבר. אני חוזר מארץ לא זרועה מושיט ידי ללטוף את שיערך הנני כאן, אך כמו יונה פצועה אני נופל תמיד מול שערך. הנני כאן, כמו ציפורים חגות הנני כאן, מביט מן הגגות הנני כאן, כמו אבן בגדר, כמו סלע, כמו באר אני האיש אשר תמיד חוזר, חוזר. אני חוזר באלף גילגולים אני נזיר, בן מלך וקבצן ובלילות בבכות השועלים אני חולם וער בך בו בזמן. אני רואה אותך הרחוקה כמו נסיכה שבויה במגדלים בין סורגים יושבת ומחכה אלוהים, האלוהים גדולים. הנני כאן... ואת חיכית, כמו האבנים וכמו הבור, להלך במדבר זריחות רכות נשקו אותך פנים שקיעות כבדות נשקו אותך צוואר. כך ראיתיך עומדת ומצפה ובעינייך אור ועצב רב כך לקחתיך איתי אל החופה את היחפה עם כתר של זהב. הנני כאן...