🔹 מוזמנים להירשם לערוץ "שיר עד" לשימור הזמר העברי 🎵 אל תשכחו ללחוץ על הפעמון 🔔. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד מילים: מתתיהו שלם (1975-1904) | לחן: מתתיהו שלם (1975-1904) | שירה: דרורה חבקין (1995-1934) - Drora Havkin | ליווי כלי: אנסמבל המוסיקה הישראלית העממית - Ensemble Musical Populaire D'israel | מתתיהו שלם חיבר את השיר "הן ירונן" ("Hen Yeronen") (מילים ולחן) בשנת 1948, כביטוי של שמחה לכבוד הקמת המדינה, והוסיף אותו למסכת חג העומר בקיבוצו דאז, רמת יוחנן. שותפתו של שלם לקיבוץ וליצירת מסכתות החגים, הכוריאוגרפית לאה ברגשטיין (1989-1902), יצרה לשיר, בה בעת, ריקוד גברים של דבקה קצבית וסוחפת, הבנוי משורות של חמישיות. מאז ועד היום מושר השיר ונרקד בטקס חג העומר ברמת יוחנן, ולמעשה הפך לאחד משיאי הטקס. השיר מתאר את התקווה והחזון שמדינת ישראל תהיה חזקה, תתפתח ותתרחב. פסוקיו מתבססים על קללת הנביא ישעיהו את בני מואב בימי עוזיהו מלך יהודה, ומהווים לה אנטיתזה. בקללה נאמר: "ונאסף שמחה וגיל מן־הכרמל, ובכרמים לא-ירונן לא ירועע; יין, ביקבים לא־ידרוך הדורך -- הידד השבתי" (ישעיהו, פרק ט"ז, פסוק י'), ואילו מתתיהו שלם בשירו אך היפך את משמעות המילים על-ידי ביטול מילות השלילה שבהן, ובכך הפך את הקללה לברכה. עוד לפני חיבורו של השיר המושר והנרקד, נכללו חלק ממילותיו במסכת העומר כקטע קריאה שכותרתו "עידוד" ונימתו לאומית-אקטואלית: כרוז ג': עת חג, עת מועד ועצרת, ראשית קציר השעורים הגיע. לא יופר מועד בישראל! קהל: לא יופר מועד בישראל! כרוז אי: אל קינה אל בנהי בית ישראל! עוד ירונן וירועע ויעור, עוד תגאה, תפרה ותפרוץ נחלת ישראל על אדמת ישראל! קהל: נחלת ישראל על אדמת ישראל! כרוז ב': עוד תרום קרן ישראל! לא יראונו משנאינו בדמע. שבע נידבק באחוזת שראל! קהל: שבע נידבק באחוזת ישראל! כרוז ג': רוח ישראל לא תימגר, לא תיעקר! נצח ישראל לא ישקר! הקהל (בשירה): נצח ישראל לא ישקר". על יחסו ללחן השיר, סיפר מתתיהו שלם בראיון לציפי פליישר: "... לו היתה לי שהות לתקן את המנגינה הייתי מתקן בה. היא טובה לנגינה ופחות טובה לשירה. יש קושי בקצב. גם בה התרחשה שחיקה (במילה "ישראל"). ... השיר מושך למהירות, אבל כל כך מהר כמו ששרים אותו - אני מתחלחל... צריך בעצם להתחיל לאט, ולהגיע בהדרגה למהירות". (ד"ר ציפי פליישר: "התפתחותו ההיסטורית של שיר העם העברי", 1964, חלק ב': דוקומנטציה, עמ' 368). על חיבור השיר והריקוד סיפרה לאה ברגשטיין, כי לאחר קום המדינה היא פנתה למתתיהו שלם וביקשה ממנו להוסיף לטקס העומר "משהו" שיציין את הקמת המדינה, שכן אי אפשר להמשיך ולחוג את חג העומר כמו בימי המנדט. שלם שר מייד את השיר, וכשברנשטיין שאלה אותו איך הוא מתאר את השיר, "תקע את ידו לחגורה ורקד דבקה הורנית בקצה מסחרר. ... אחרי שהתברר לנו שזאת צריכה להיות דבקה, הוא אמר: כדאי שזה יהיה חמישייה". וכך, בהשפעת השיר והריקוד של מתתיהו שלם, בנתה ברגשטיין את הריקוד, אשר הצליח לפרוץ את גבולות רמת-יוחנן ונפוץ בחוגים לריקודי עם בכל הארץ. (ארכיון רמת יוחנן). המילים והתווים של השיר נדפסו במספר מקורות. בכלל זה: - בשנת תשט"ו, 1955, נכלל השיר (המילים והתווים) בקובץ הראשון של "זמר ומחול", בעריכת שלמה קפלן ותרצה הודס (תל-אביב: ספריה מוסיקלית ע"ש נסימוב מס' 92. ע"י המדורים לרקודי עם ולמוסיקה במחלקה לאמנות ולספרות. הוצאת מרכז לתרבות ולחנוך. עמ' 6). (ר' התווים על-גבי הסרטון); - באדר א' תשי"ז, פברואר 1955, נכללו המילים ותווי השיר, בצירוף עם הנחיות ריקוד, כשיר ראשון בסדרה "מחול החודש" (הוצאת המרכז לתרבות של הסתדרות העובדים בארץ-ישראל); - בשנת 1969 נדפסו המילים ותווי השיר בספר "מתתיהו שלם - זמרים", בעריכת שלמה קפלן, בשער "למועד" (תל-אביב: ספריה מוסיקלית ע"ש נסימוב מס' 186. ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ-ישראל. הוצאת מרכז לתרבות ולחינוך, עמוד 90). השיר, המובא כאן מפי דרורה חבקין, נטבע בשנת 1966 בתקליטהּ: "ריקודי ישראל". התקליט הופץ בשלוש מדינות עם עטיפות שונות: בצרפת: Danses D'Israël (Unidisc) ; בגרמניה: Tänze Aus Israel (Calig-Verlag GmbH) ; בספרד: Danzas De Israel (Als 4 Vents). ביצועים נוספים לשיר נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסטים "מתתיהו שלם" ו"שירים מהמקורות", מפי: • מקהלת "הלוי". • להקת זמרים. הן ירונן, ירועע ויעור, הן תפרח, תפרה ותפרוץ ( - מושר: הן תגאה, תשגה ותפרח) מדינת ישראל על אדמת ישראל. הן ירונן, ירועע ויעור, הן ירונן - ירונן. ( - מושר: הן ישגה ויפרח) הקלטה ועטיפת תקליט: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi. עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad. אהבתם את הסרטון? 🎵 מוזמנים לעשות 👍, להגיב ולשתף.