מוזמנים להירשם ל"שיר עד" ◁ בלחיצה על הפעמון 🔔 תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן ◁ נשמח לתגובות. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד תיאור השיר: ----------------- מילים: לוין קיפניס (1990-1890) | לחן: חנינא קרצ'בסקי (1925-1877) | עיבוד: מרדכי (מוטקה) שָׁלֶף (נ' 1933) | ביצוע: חבורת שהם - Shoham Group | שנת כתיבה והלחנה: 1922. השיר "כי בא האות" ("Ki Ba HaOt") ("Because The Sign Has Come"), חובר לרגל אישורו של כתב המנדט על ארץ-ישראל שנמסר לבריטניה על ידי מועצת חבר הלאומים בג'נבה בכ"ח תמוז תרפ"ב, 24 ביולי 1922. כתב המנדט היווה את ההכרה הבין-לאומית בזכותו של העם היהודי להקים את מולדתו בא"י. סיפר חוקר הזמר העברי, אליהו הכהן: "בטקס הדלקת המשואות, שנערך כל שנה בערב יום העצמאות בהר הרצל, ומשודר בכל ערוצי הרדיו והטלביזיה, מלווה מקהלה יחד עם תזמורת את מדליקי המשואות במחרוזת של ארבעה שירים שמושרים שוב ושוב לאורך כל הערב. שניים מתוך ארבעת השירים האלה מוכרים היום בזכותו של חנינא קרצ'בסקי. [...] אחד מהם: 'אל הראש ההר'. מילים: לוין קיפניס. לחן: חנינא קרצ'בסקי. [...] היה עוד שיר אחד לצמד קיפניס וקרצ'בסקי, שהיה ראוי גם הוא להיות מושר באותו מעמד של ליל יום העצמאות בכל שנה. שיר פחות מוכר, אבל הוא חשוב לתיעוד הצלילי של ההתרחשויות בארץ. האם חשבתם פעם מתי בהיסטוריה היישובית שלנו יצאו אנשים ספונטנית לרחובות ופרצו בריקודי שמחה? ב-15 במאי 1948 אף אחד לא יצא לרחובות; בהצהרת בלפור בוודאי לא יצאו, כי רק חמישה שבועות לאחר הצהרת בלפור, נודע בארץ לראשונה שהיתה הצהרת בלפור; [...] בכ"ט בנובמבר אנשים רקדו מרוב שמחה; [...] כשאלנבי נכנס לארץ, ירושלים כולה היתה תחת יאוש וחורבן. לא היה כוח לצאת [...] ולא היתה שמחה ברחובות. [...] אבל (היה) יום אחד של שמחה גדולה, שדי נשכח ולא נחגג היום: 24 ביולי 1922. הרי החלטת החלוקה של 47' היא בעצם שידור חוזר של הכרה. ביום הזה, ב-24.7.1922 החליט חבר הלאומים, הגוף המייצג את כל מדינות העולם לפני שנוסד או"מ שמו"ם, להעניק לבריטניה ייפוי כוח - מנדט, בלעז - להגשים את המטרות הכלולות בהצהרות בלפור. וזו הייתה ההכרה הבינלאומית הראשונה בזכות היהודים לבית לאומי משלהם בארץ. ואז לא רק יצאו לרחובות ורקדו ושמחו, אלא גם כתבו שירים - לא שיר אחד ולא שניים - לכבוד האירוע. קיפניס כתב, חנינא הלחין את השיר "כי בא האות", ומאחר וזה היה לאחר מאורעות 21', מופיע בשיר גם משפט של תקווה ושלום: "לא דם חנית, מזמר ואת" - פרפרזה על הפסוק "וכיתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות". (מתוך מופע מחווה לחנינא קרצ'בסקי, שנערך ב-25.6.2006 במכללת לוינסקי). בחגיגות על אישור כתב המנדט, שהתקיימו בתל אביב, ניגנו את השיר תזמורת הגימנסיה הרצליה בהנהלת קרצ'בסקי, וכן תזמורת בית הספר "שולמית" בהנהלת משה הופנקו (דאר היום, 31.7.1922). השיר "כי בא האות" ותוויו נכללו בשנת תרפ"ז, 1927, בחוברת "צלילי חנינא - אוסף מנגינות שחוברו, עובדו או הותאמו על ידי חנינא קרצ'בסקי, מורה בגימנסיה העברית 'הרצליה' ובבית המדרש למורות בתל אביב" (הוצאת הגימנסיה העברית "הרצליה", תל אביב, עמ' כ"ח-כ"ט). החוברת הופקה במלאת שנה למותו של קרצ'בסקי. השיר, המובא כאן בביצוע חבורת שהם, נטבע בשנת 2019 בתקליטור לא מסחרי שהפיקה החבורה, "שירים שמוטקה אוהב". מילות השיר וניקודן על גבי הסרטון תואמים את הופעתם ב"צלילי חנינא". כי בא האות! כי בא האות! הידד! נריע שיר העם! יושבי תבל, חזו פלאות: לתחייה ישראל קם! רבות כמה, רבות קיווה תקוות מסורת דור ודור. חזו פלאות: היום כי בא! דרור לעם בארץ אור! ותפך שירה זו וענתה: כי באה עת! כי באה עת! לא חרב שוד ארצו בנתה, לא דם חנית - מזמר ואת! חזו פלאות: כוכב דרך! וענו בנו גבע, גיא: השריש יעקב, צץ ופרח! נריע נא: עמנו חי! הקלטה ועטיפת תקליטור: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi. עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad. אהבתם את הסרטון? 🎵 מוזמנים לעשות 👍, להגיב ולשתף.