לָלֶכֶת עִם לִבִּי / אביבה גולן לְהָכִיל אֶת המְּצִיאוּת בְּפִכְּחוּת. לִחְיוֹת בְּשִׂמְחָה, לְהָדִיר דְּאָבָה. לְהַעֲצִים עַצְמִי, לַחְמֹל קְשָׁיֵי עֲבָרִי. לְהוֹדוֹת, לְנַתֵּב דַּרְכִּי בִּתְבוּנָה. לָתֵת כָּתֵף לַנִּצְרָךְ, מִלָּה בּוֹנָה. לְשַׁחְרֵר, לִבְרֹא שִׁירַת חַיַּי. בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, לְכַוֵּן צְעָדַי. לְשַׁנּוֹת, לְהַאֲמִין, לְגַלּוֹת לָלֶכֶת עִם לִבִּי, עַד כְּלוֹת.