🔹 מוזמנים להירשם לערוץ "שיר עד" לשימור הזמר העברי 🎵 אל תשכחו ללחוץ על הפעמון 🔔. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד מילים ביידיש: חיים נחמן ביאליק (1934-1873) | תרגום: אהרון אשמן (1981-1896) | לחן: פְּלַטון ברוּנוף (1924-1863) (*) | עיבוד וניצוח: יצחק גרציאני (2003-1924) | שירה: מקהלת הילדים על-שם צדיקוב | סולנית: רבקה ברכה | ליווי כלי: תזמורת הבידור של קול ישראל | חיים נחמן ביאליק חיבר את שיר הילדים, "בין העצים הירקרקים" (נקרא גם "משה'לה ושלמה'לה") ("Under The Little Green Trees"), במקור ביידיש, כשיר ללא כותרת. הוא נקרא כך עפ"י שורת הפתיחה שלו: "בין העצים הירקרקים". ביידיש: "אונטער די גרינינקע ביימעלעך". המילים היידיות נדפסו לראשונה באלול תרס"א, 29.8.1901, בשבועון "דער יוד" - "צייטשריפט פיר אלע יודישע אינטערעסן", מס' 35 (קרקוב), כשיר שני מבין 2 שירים שכותרתם הכוללת "גרינס" ("ירוק" או "ירק") (ר' ע"ג הסרטון). (השיר הראשון: "עס הוט מיך פערפלאנטעט"). מתחת לכותרת "גרינס" נרשם: "געווידמעט בן-עמי'ן" ("מוקדש לבן-עמי") (הסופר מרדכי בן-עמי - ש"ע). מעטים הם השירים שכתב ביאליק ביידיש. הוא חשש תחילה שהכתיבה ביידיש תעכב את תחיית הלשון העברית. "לימים בא לכלל סברה, 'כי יש בשתי הלשונות זיווג מן השמים והן לא ניתנו להיפרד'" (על המשמר, 30.10.1970). "הניע אותו לנסות את 'עטו' בכתיבת שירים ביידיש, י. ח. רבניצקי, שניגש בחורף תרנ"ט, 1898, להוציא את השבועון 'דער יוד'... ביאליק נענה לו רק כעבור כמה חדשים‬... ובאלול תרס"א נדפס בשבועון זה שיר קיץ של ביאליק בשם 'גרינס' ('ירק'), והוא מלא נגוהות מתפרצים ויש בו מזיווה של שירת ה'זוהר' ומברקם של השירים 'צפרירים' ו'עם פתיחת החלון. השיר 'גרינס' מורכב משני שירים: 'עס האט זיך מיר פערפלאנטערט' ('נסתבכתי') ו'אונטער די גרינינקע בוימעלעך' ('תחת העצים הירקרקים') שגם בו נשמעים געגועים של הילדות..." (הצפה, 14.12.1956). השיר מתאר ילדים עבריים המשחקים תחת עצים ירקרקים. הם מתוארים בשמותיהם, מלבושיהם, פאותיהם, ציציותיהם... יש הרואים בו תשובת נגד של ביאליק למנדלי מוכר ספרים, שהתבייש ביהודים והיה סבור שכולם דומים לאלה שהוא תיאר בספריו ("קבצנים בעלי תרמילים..."). את הילדים כינה "היהודים הקטנים" (על המשמר, 5.9.1956). ביאליק עצמו לא תרגם את שירו לעברית, שכן "לא מצא את האמצעים האמנותיים הדרושים" לכך: "יש כמה שירים־פנינים ... שביאליק כתבם רק אידיש, והוא לא ראה בעצמ‬ו אפשרות לתרגמם או לפייטם מחדש לעברית, בלא לפגוע ברוח ובחן שלהם. אחד מהם הוא - 'אונטער די גרינינקע בוימעלעך'. צער גדול הוא... כששאלתיו, משום מה לא תירגם את השיר הזה לעברית? השיב לי בפשטות-של-גדלות מדהימה...: 'נסיתי לתרגם, און ס'איז נישט געגאנגען (ולא עלה בידי). ‬כיצד לתרגם את כל כינויי החיבה הללו לעברית?..." (על המשמר, 31.7.1953). בין מתרגמי השיר: - אהרון אשמן - השיר בתרגומו הוא הנפוץ ביותר. הוא נדפס בשנת תרצ"א ב"החבר" - לוח שימושי-ספרותי לתלמידים ולעם, בעריכת ח.ד.שחר. ירושלים. עמ' קסז. - יצחק יונה לבני (ציגל) ("תחת שיחים בירקרק עלים"). - אהרן צייטלין ("משחקים להם משה'לים, שלמה'לים / בצל אילנות משחקים המה..."). - שלמה סקולסקי ("תחת עצים ירוקי עלים / שוחקים משה'לים שלמה'לים...") - התפרסם בתמוז תש"ח, ב"שי לילד", מוסף שבועי לתלמידים של עיתון הצהריים "ידיעות אחרונות", בעריכת סקולסקי. גיליון 16. רבים סברו שהתרגומים מעקרים את השיר מרוחו: "מה יש בשיר פשוט זה שאיננו באחרים? יש בו 'סגולת הדימינוטיבים', שהיא כ"כ אופיינית ליידיש המשופעת במלות וסיומות הקטנה... אם בעברית יש עיר ועיירה... הרי ביידיש יש 'שטעטל' ו'שטעטעלע' ואפילו, על דרך החיבה, גם שטעטיניו". ...אווירת האינטימיות, הפינוק והחיבה נובעת במישרין מעצם שורת הדימינוטיבים הרצופה..." (על המשמר, 29.11.1968). בין מלחיני השיר: - פלטון ברונוף - הלחין את השיר פעמיים: הלחן הראשון פורסם ב-1905 בניו-יורק, בכותרת "מוישה'לך ושלוימה'לך". (*) הלחן השני פורסם ב-1914 ע"י Leo Kopf. לחן זה הוא הנפוץ ביותר ומושר כאן. הוא נחשב לשיר עממי ומתועד כך בשירונים ובביצועים רבים (מרכז לחקר המוסיקה היהודית. באוניברסיטה העברית בירושלים). - מיכְל געלבאַרט. - שמואל אַלמן. - משה מילנר. ב-1945, בתגובה לזוועות השואה ובהתייחסות לשירו של ביאליק, פרסם המשורר היידי, יוסף פפְּיֶרניקוב, את שירו "אונטער די פוילישע גרינינקע ביימעלעך". הלחין את השיר החזן והמלחין, ישראל אלתר. בין 1939-1914 (עם 2 הפסקות באמצע), פורסם בווילנה העיתון היידי לילדים, "גרינינקע ביימעלעך" ("עצים ירקרקים"). שמו נלקח משירו של ביאליק. בעמוד השער שלו הופיע ציטוט מהשיר וציור של ילדים תחת עצים (התמונה על-גבי הסרטון). השיר מפי מקהלת צדיקוב הוקלט ע"י קול ישראל במופע "אנו נהיה הראשונים - שירי העליות הראשונות", שנערך בערב יום העצמאות תשכ"ג, 1963, בבנייני האומה בירושלים, במלאת 80 שנה לעלייה הראשונה. הוא נטבע באותה השנה בתקליט 1 מתוך 2 תקליטי המופע, כשיר ראשון מתוך מחרוזת של 4 שירי ילדים (הדרן). ביצוע של חבורת שהם לשיר, נמצא גם הוא בערוץ זה של "שיר עד", בפלייליסטים "ח.נ.ביאליק" ו"אהרון אשמן". בין העצים הירקרקים מוש'נים שלמו'נים משחקים; כנף מעילון וטלית קטן, מן הביצה יהודי רענן. קש ונוצה ועשן כל גוף פחה, ונותקו איברים לעוף, חיש יחטפום צפרירי רוחות, ונשאום ציפורים שלוחות. רק אחת חמדה - זוג עיניים יש, ובתוך העיניים שלהבת אש יוקדות, לוחשות, טובלות בזיו; עם להט נבואה ועם פלא שביב, ומפליגות הן ותולות עצמן על תמול כי עבר, על ציפור בגן: ילדי ישראל נשמות ברות נפשי תחתיכן עיני תם כשרות. הקלטה ועטיפת תקליט: רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi. עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad. אהבתם את הסרטון? 🎵 מוזמנים לעשות 👍, להגיב ולשתף.