🔹 מוזמנים להירשם לערוץ "שיר עד" לשימור הזמר העברי 🎵 אל תשכחו ללחוץ על הפעמון 🔔. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד מילים: עמנואל הרוסי (1979-1903) | לחן עממי חסידי - מיוחס לרבי אליעזר זוסיא פורטוגל מסקולען (1982-1898) | עיבוד, ניצוח, ניהול מוזיקלי: מרדכי (מוטקה) שָׁלֶף (נ' 1933) | ביצוע: חבורת שהם - Shoham Group | סולן: גיורא רוס | עמנואל הרוסי כתב את מילות השיר "ירושלים עיר הקודש" (מוכר גם בשם "תשרי סבא") ("Jerusalem The Holy City") בשנת תרפ"ו, 1926, בשכונת זיכרון משה בירושלים, שם התגורר באותה עת. השיר מתאר את ימי האבטלה הקשים ששררו בארץ, ובפרט בירושלים, בימי העלייה הרביעית. היו אלה ימים של חוסר עבודה, ועמנואל הרוסי, שהיה חבר בגדוד העבודה, תיעד בשירו כיצד חברי הגדוד, שקיבלו רק יום עבודה אחד בשבוע, ייחלו ולוּ ליומיים עבודה בשבוע. על השיר סיפר עמנואל הרוסי: "אנחנו גרנו קבוצת חלוצים בבית אחד בזכרון משה. במקום שנמצא עכשיו הסינמה הגדול בירושלים, 'אדיסון', שם היה בית העם, וליד בית העם (מול בית המדרש למורים) היתה מספרה של חבר שלנו, יהושע בוגרד. ויום אחד לא יצאתי לעבודה, וכל הלילה בכה תינוק בחדר הסמוך. לא יצאתי לעבודה וחיברתי את הפזמון הזה. המנגינה, אינני יודע מנין היא באה. באמת אינני יודע... (*) אברה'שה חזר מן העבודה. אמרתי לו: 'אברה'שה, הנה יש לי פזמון חדש'. אני שרתי לו את זה, אז הוא אמר: 'לא שווה כלום'. בכל זאת אני לא נואשתי. אותו ערב הלכתי להסתפר אצל בוגרד ושרתי לו את הפזמון. הפזמון מצא חן בעיניו והוא ביקש את המילים. העתקתי לו את המילים והוא שר את זה. מי היה בא אליו? תלמידי סימינר, מורים וכן הלאה. כעבור שבוע השיר היה מושר בירושלים. ונדמה לי שכעבור שבועיים או שלושה שבועות כבר החלוצים מפולין ידעו את השיר". (מתוך סדרת הרדיו, "פזמונאי האתמול", ששודרה בגלי צה"ל ב-19.8.1972, בהנחייתו של של דן אלמגור). (*) השיר מושר באותה המנגינה בה מושר השיר "ימים על ימי מלך תוסיף" (תהילים ס"א, ז') - שיר חסידי המשמש במגזר החרדי ובמגזר הדתי לאומי כהימנון ליווי לקבלת פניהם של רבנים ואדמו"רים. לפי מסורת חסידי סקולען, את המנגינה הלחין האדמו"ר מסקולען, רבי אליעזר זוסיא פורטוגל (1982-1898) (מכונה "הרב מסקולני"), לכבוד יום הולדתו בט"ו בשבט של האדמו"ר משה יהודה לייב פרידמן מפשקאן, כשבא לבקרו בביתו שברומניה. (חב"דפדיה). על-פי חוקר הזמר העברי, אליהו הכהן, את מנגינת השיר, שמקורה רוסי, שמע עמנואל הרוסי בחצרות חסידים. (אליהו הכהן: "עשר השנים הראשונות - משירי ירושלים בראשית תקופת המנדט, תרע"ח-תרפ"ח", מתוך: "ירושלים בתקופת המנדט", בעריכת יהושע בן-אריה, ירושלים תשס"ג, 2003, עמ' 498-497). בשבט תרפ"ט, 1929, נדפסו מילות השיר ותוויו ב"המצפה - עיתון הנוער השומרי", חוברת ד', ורשה. (ר' התווים על-גבי הסרטון). השיר, המובא כאן בביצוע חבורת שהם, הוקלט בשנת 1998, ונדפס באותה השנה על-גבי קלטת שמע (קסטה) לא מסחרית, מספר 3: "שירים היוצאים מהלב - חברים שרים בבית של חיים" (בית שהם, כפר מעש). תודה למוטקה שלף, המנהל המוזיקלי והמעבד של החבורה, על העברת ההקלטה ל"שיר עד". מילות השיר שלהלן הן הנוסח שהתפרסם ב"המצפה" (לעיל). (המילים המושרות רשומות על-גבי הסרטון): תשרי-סבא פנה עורף עד להררי אלף, משתעל פה כבר החורף ובעינו הדלף. ירושלים עיר הקודש, למה ומדוע לא נתת לי בזה החודש יומיים בשבוע. ובצריף בוכה הילד, צומחות לו השיניים. גלמוד הוא ויחידי בחלד - כי הורים לו אין. ירושלים עיר הקודש... במחצבה נפל אביך, - אל תבכה לתוהו! אין דבר, סגור את פיך, תהי חוצב כמוהו. ירושלים עיר הקודש... תהי חוצב, תחצוב בסלע, תבנה ירושלים!... אם הבכי הוא בסלע - השתיקה בשניים. ירושלים עיר הקודש... עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad. אהבתם את הסרטון? 🎵 מוזמנים לעשות 👍, להגיב ולשתף.