🔹 מוזמנים להירשם לערוץ "שיר עד" לשימור הזמר העברי 🎵 אל תשכחו ללחוץ על הפעמון 🔔. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד מילים ביידיש: איציק מאנגר (1969-1901) | תרגום: חיים חפר (2012-1925) | לחן: דובי זלצר (נ' 1932) | עיבוד: מרדכי (מוטקה) שָׁלֶף (נ' 1933) | ביצוע: חבורת שהם - Shoham Group | סולן: גיורא רוס | השיר ”עופי ציפור כנפיים" ("Ufi Tsipor Knafa'im") ("Fly Bird") הוא תרגום של חיים חפר, מיידיש לעברית, של השיר "פליט'ס, פייגעלעך" מאת איציק מאנגר. השיר נכלל בשנת 1936 באסופת השירים ביידיש, "איציק מאנגער : מגילה-לידער" ("איציק מאנגר : שירי המגילה"), תחת הכותרת "פאסטריגטא שיקט א גרוס מיט א פייגל" ("פאסטריגטא שולח ד"ש עם ציפור") (ורשה, הוצאת "אליינעניו" עמ' 38-37). בשנת תשי"א, 1951, שב השיר ונכלל, יחד עם כל שירי "מגילה-לידער" ואסופות נוספות, באוסף כתביו של מאנגר, "מדרש איציק", שיצא לאור בפריז במלאת לו 50 שנה (עמ' 170-169). דובי זלצר הלחין את שירי "מגילה-לידער" למחזמר המצליח, "די מגילה פֿון איציק מאַנגער - קומדיה מוזיקלית ביידיש על פי 'שירי המגילה'” (*), שהעלה תיאטרון "החמאם" ביפו ביולי 1965. המְחָזה ובימוי: שמואל בונים; הלחנה, תזמור וניצוח: דובי זלצר; הקדמות בעברית: חיים חפר. על הלחנת שירי המחזמר, סיפר דובי זלצר: "כשפנו אלי כדי שאכתוב מוזיקה למחזמר המבוסס על סדרת השירים מאת המשורר איציק מאנגר בשפת היידיש, התרגשתי מאד מהאתגר, במיוחד משום שאינני דובר יידיש היטב. ובכל זאת, אף שלא התחנכתי בבית מסורתי ולא חייתי את חיי העיירה היהודית, המנגינות שכתבתי למילים של מאנגר יצאו ממני כאילו היו חלק בלתי נפרד מחיי. רבים מהצופים שהכירו את האווירה של הניגון היהודי, שאלו אותי מאיפה באו לי המנגינות הללו. עניתי להם: 'מהלב'. כפי הנראה, במקום כלשהו בתוכנו קיימות מנגינות אלו מבלי שנהיה ערים לכך". ("דובי זלצר : עושה המנגינות", הוצ' כנרת, עמ' 166). בתכניית המחזמר נכתב: "המוסיקה שחוברה לשירי המגילה ע"י דב זלצר הינה מקורית. לחני השירים והמעברים המוסיקאליים מבוססים על ניבים וסולמות המקובלים במוסיקה היהודית - אולם כוונת המלחין היתה להעלות חומר זה מנקודת ראייתו של מלחין ישראלי". (*) המחזמר "די מגילה פון איציק מאנגער" הוא קומדיה מוזיקלית ביידיש בסגנון ה"פורים-שפיל" (מופע פורים היתולי המבוסס על מגילת אסתר), המבוססת על מחזור שיריו של איציק מאנגער, "מגילה-לידער", ובעברית "שירי המגילה". "מגילה-לידער", על 29 שיריו, פורסם לראשונה בוורשה ב-1936. את סיפור מגילת אסתר העביר מאנגר מממלכת פרס העתיקה למזרח אירופה של תחילת המאה ה-20, ולגיבורי המגילה הוסיף דמויות ומאורעות חדשים מהווי החיים של יהודי השטעטל. אחת הדמויות החדשות הוא פאסטריגטא, שוליית החייטים העני שמאוהב באסתר המלכה הכלואה בארמונו של המלך אחשוורוש. בשיר "עופי ציפור כנפיים" שולח פאסטריגטא לאסתר ד"ש עם הציפורים. הספר זכה להפקות בימתיות בעיבודים שונים. בשנת 1938 הומחזו שירי הספר על-ידי צבי באומינגר, ממנהיגי מרד גטו קרקוב, עבור הנהגת השומר הצעיר בלבוב; ביולי 1965, עלה המחזה "די מגילה פֿון איציק מאַנגער" ביידיש (לעיל), בתיאטרון "החמאם" ביפו, ביוזמתו ובבימויו של שמואל בונים. את לחני ההצגה חיבר ועיבד דובי זלצר. את דברי הקישור בעברית כתב חיים חפר. שחקני ההצגה היו: בני משפחת בורשטיין (פסח’קה, ליליאן ומוטלה-מייק בורשטיין), זישה גולד, פרלה מגר, וברוּנוֹ פינק; ההצגה זכתה להצלחה אדירה, ובאוקטובר 1968 הועלתה ביידיש, עם קטעי קישור באנגלית, ב- Golden Theaterבברודוויי, גם כאן בכיכובה של משפחת בורשטיין; ב-1976 שודרה ההצגה בטלוויזיה הישראלית. בגרסה זאת השירים הושרו ביידיש, ודברי הקישור מאת חיים חפר הוצגו בעברית. משתתפיה: גדי יגיל (פאסטריגטא), אברהם מור (אחשוורוש), שמוליק סגל (מרדכי), נירה רבינוביץ (ושתי), ראובן שפר (המן), אפרת לביא (אסתר), שלמה וישינסקי (הרץ); בשנת 1983 הוצגה "המגילה" בתרגום לעברית מאת חיים חפר, בתיאטרון יובל; ב-1983 הופק בהפקה ישראלית-גרמנית ובבימויו של אילן אלדד הסרט "המגילה 83"; גרסאות יידיש נוספות הופקו על-ידי תיאטרון יידישפיל ב-1988, ב-2010 וב-2017. התווים שעל גבי הסרטון: מתוך ספרו של דובי זלצר, "עושה המנגינות", בשער "משירי המחזמר המגילה" (אור יהודה: כנרת, תש"ע, 2010, עמ' 132). התמונה שעל גבי הסרטון: מעטיפת התקליט "די מגילה פון איציק מאנגער" (CBS, 1965). השיר, המובא כאן בביצוע חבורת שהם, נטבע בשנת 2015 בתקליטור לא מסחרי שהוציאה החבורה, "על הבמה : משירי התיאטרון העברי". שאי, עופי, ציפור כנפיים, אל חלון גברתי אסתר, ושירי, ציפור כנפיים, עד אשר תתעודד. אמרי לה, ספרי, כי פגשתיני על אם הדרך מתגולל. תרמיל ומקל ופת לחם - הם כל רכושי בתבל. שאי, עופי, ציפור כנפיים... ספרי לה, ציפור כנפיים, ספרי והוליכי את הקול, אמרי לרוחות השמים, עד כמה אושרי היה גדול. לו עם תרמיל ופת הלחם והמחט בדש של מעילי, היתה היא שלי, אסתר, אסתר, אז כל העולם היה שלי. שאי, עופי, ציפור כנפיים... (דיבור:) ( - לא נכלל בהקלטה שכאן) איך אמר החייט, בעל-הבית? "אהבה אין גוזרים לפי מידה" ובן אדם אשר מתגעגע, חזק מברזל ופלדה. צודק בעל הבית, פנפתא, כל מילה שלו, יהלום, נע ונד הגעגועים עשוני ואינני מוצא לי מקום. ואם תראי, שבוכה היא, אסתר המלכה, אור חיי, אז קחי דמעתה על כנפייך וחיש הביאיה אליי. דמעת אהובה שאיננה, גם היא טיפת נחמה, מקשה היא, אך גם מקלה היא על הבדידות האיומה. שאי, עופי, ציפור כנפיים... הקלטה ועטיפת תקליטור: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi. עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad. אהבתם את הסרטון? 🎵 מוזמנים לעשות 👍, להגיב ולשתף.