עיון חיפוש תוכניות מופעים אודות מדריך צור קשר התחברות English

שירת החליל (עם צאת החמה)

מרדכי (מוטקה) שלף · שיר עד - Shir Ad

קרדיטים: מילים: מתתיהו שלם · לחן: מתתיהו שלם

מילים

הנה אחללה בחלילי בדומיית לילי. ישמע אדם, יקשיב הצאן אל זה השיר, אל זה הרון. מני עדר תעה גדי, לא בכדי, לא בכדי, יען בא אל אוהלי, בצאתי אל פועלי. הנה אחללה בחלילי... ראש חיכך בלאט הגדי, ביתרי וביתדי. חוסה נא, הגידה, אח: היש מקום לגדי מודח? הנה אחללה בחלילי... מן העיר ברחה ילדה ( - בית זה אינו מושר כאן) לבדה, לבדה. ותבוא אל אוהלי בצאתי אל פועלי. הנה אחללה בחלילי... אט דפקה ביד תמה ( - בית זה אינו מושר כאן) בנפשי הנרדמה; חוסה נא, הגידה, אח: היש מקום לגדי מודח? הנה אחללה בחלילי...

פתח ב-YouTube

×

שירת החליל (עם צאת החמה)

שיר עד - שירת החליל (עם צאת החמה) - מילים ולחן: מתתיהו שלם | שירה: מרדכי (מוטקה) שלף, 2013
שיר עד - Shir Ad · 2:28 · 2024-06-11 · 478
קרדיטים
מילים: מתתיהו שלם · לחן: מתתיהו שלם
תיאור
🔹 מוזמנים להירשם לערוץ "שיר עד" לשימור הזמר העברי 🎵 אל תשכחו ללחוץ על הפעמון 🔔. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד מילים: מתתיהו שלם (1975-1904) | לחן: מתתיהו שלם (1975-1904) | עיבוד: מרדכי (מוטקה) שָׁלֶף (נ' 1933) | שירה: מרדכי (מוטקה) שָׁלֶף (נ' 1933) - במסגרת חבורת שהם - Shoham Group | השיר "שירת החליל" ("Shirat HeChalil") ("The Flute Song") נקרא גם "עם צאת החמה" ("The Sun Is Coming"). השיר הינו מהראשונים בשירי הרועים הרבים שחיבר רועה הצאן, המשורר והמלחין, מתתיהו שלם. את השיר חיבר בשנת 1928 או 1929, בעת שהיה רועה צאן בקיבוצו דאז, בית אלפא, שלרגלי הגלבוע. בהשפעת הרועים הערביים הבדואים שפגש בדרכו, חיבר מנגינות רועים והשמיען באזני הכבשים שלו, כשהוא מנגן באוקרינה (Ocarina), כלי הנגינה היחיד שהכיר. מרכיבים מוסיקליים, המעידים על ההשפעה של הזמר הערבי עליו, ניתן למצוא גם בשיר "שירת החליל". מתתיהו שלם לא ידע כלל תווים. את הנעימות שחיבר השמיע באזני חברתו לבית אלפא, הרקדנית וממניחי היסוד בתרבות המחול העממי הישראלי, לאה ברגשטיין, שהיתה בעלת השכלה מוסיקלית, וזו רשמה אותם על גליונות התווים. מאוחר יותר אף התאימה ריקודים לרוב נעימותיו. "השנים בהן היה (מתתיהו שלם) בבית אלפא, בהיותו רועה, היו שנים של התרשמות עמוקה ... ופעם כשיצא בודד אל המרעה, רועה עברי בין עדרי הערבים הרבים (שרעו משך יום שלם), קרה מקרה וכבשה אחת קבלה פתאום התקפת רעדה ותוך מספר דקות נפחה את נשמתה. אחר התברר כי הדבר קרה מאכילת עשב מרעיל. מתתיהו שלם נבהל מאוד. השריד היחידי שנותר מן הכבשה היה הפעמון שעל צווארה. 'רוחי הייתה עצובה עלי. מסביבי רעו עדרי הבדוים. והרועים היו קוראים אלי בבוז ובלגלוג: יה חוג'ה, יה חוג'ה, אצלך מתה כבשה.' להם היה שמח, ולי - עצוב. במצב מדוכדך כזה, כשאני שומע את נגינת החליל המונוטונית החזקה, מנגינה עם קצב חי, התרשמותי היתה חזקה, וכפיצוי לעצמי הגעתי לידי ביטוי מצב זה: 'עם צאת החמה, / יצאה כבשה תמה, / אל השלף אל הגיא...' שיר בשלושה בתים. הוא נותן מצב רוח מסויים. ופתאום מצאתי שאפשרות משחק המלים גלתה לי את צליל החליל ששמעתי כל הזמן: 'צלל...צלל...צלל...' [עד כאן דברי שלם על השיר]. כשחזר אל המשק כעסו עליו החברים והאשימוהו בחוסר זהירות ובעצלנות במרעה. אך כעבור שבוע, כששר להם את הסיפור, נסלח לו הכל. החברים למדו מיד את השיר. הוא עבר במהירות אל המשק הקרוב, ומשם הלאה. הוא התהלך מספר שנים, בעיקר בין הנוקדים. אחר כך הזמר זכרוב העלה את השיר בתקליט. שירו זה של מתתיהו שלם הוא, כדבריו, אולי מיזוג מסוים בין מזרח ומערב: המנגינה בנויה מההתרשמות שלו בתוספת הרקע של הצלילים הערביים 'שחדרו לתוכו כחיצים'." ("תולדותיו של השיר 'עם צאת החמה'", מתוך: ד"ר ציפי פליישר - "התפתחותו ההיסטורית של שיר העם העברי", 1964, עמ' 371). סיפרה לאה ברגשטיין, שותפתו של מתתיהו שלם ליצירת טקסי החגים בקיבוציהם בית אלפא ורמת יוחנן (בהתאמה): "נדמה לי שאין הרבה שירים של מתתיהו שלא שימשו לי לחיבור הריקודים שלי. ואין הרבה שירים שלא התמודדתי איתם ולא פעם לא הצלחתי להשתחרר לתנועה רקודית מול עוצמת השיר. במיוחד שיר שהיה שלם בביטוייו האמוציונאליים והביא את ההוויה החזקה שגרמה לכתיבתו כמו השיר 'עם צאת החמה'. עד היום מהדהדים בתוכי הצלילים מלאי הכאב בזמן שמתתיהו ישב מולי ושר לי שוב ושוב את השיר וביקש שאחבר ריקוד. ואני הייתי כל כך מהופנטת מצלילי השיר המתאבל על מות הכבשה שבסוף לא עלה בכוחי לעמוד מול הקשר הריגשי של מתתיהו בזמן שהוא שר שיר שרק עתה חיבר. ...". (ארכיון רמת יוחנן). עיבוד אמנותי לקול ולפסנתר מאת ורדינה שלונסקי, לשיר, נדפס בשנת 1933, תחת הכותרת "עם צאת החמה", בהוצאה המוזיקלית הצרפתית, Salabert, כשיר חמישי מתוך שבעה שירים בסדרה Images Palestiniennes. שבעה השירים הם: לילה בכנען, מול הישימון, אוהל שח, פואימה עברית, עם צאת החמה, שירת רועים, גדר של אבן. היצירות הללו נתקבלו לתכנית המוסיקלית של עונת הסתיו 1934 בחברה למוסיקה קאמרית בפאריס, "טריטון" שמנהליה האומנותיים הם דאריוס מילו, ארטור הוניגר, סרגיי פרוקופייף, אוקטב פירו וכו'. (דבר, 27.6.1934). בשנת ת"ש, ,1940, נדפס השיר בשירון "125שירים - לזמרה בציבור ולמקהלה", ערוכים ומסודרים בידי מ. ברונזפט (= משה גורלי), בשער "שירי מולדת" (ירושלים: הוצאת "עֵבֶר" עמ' 19). בשנת 1969 נדפס השיר בספר "מתתיהו שלם - זמרים", בעריכת שלמה קפלן (ספריה מוסיקלית ע"ש נסימוב מס' 186. ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ-ישראל. הוצאת מרכז לתרבות ולחינוך, עמ' 41-40). (ר' התווים על-גבי הסרטון, מתוך "זמרים"). השיר, המובא כאן מפי מרדכי (מוטקה) שלף, במסגרת חבורת שהם, נטבע בשנת 2013 בתקליטור לא מסחרי שהוציאה החבורה, "חבורת שהם - שירי מתתיהו שלם". המילים שלהלן הן הנוסח הכתוב של השיר. (הנוסח המושר רשום על-גבי הסרטון): עם צאת החמה יצאה כבשה תמה אל השלף, אל הגיא - ושבקה נפש לכל חי. ראה רועה ויתחלחל, זרק חליל, שירו חדל. הוי, כבשה, כבשתי! איכה הייתה משובתי! ומבוקר עד ערב קונן רועה בלי הרף, התייפח החליל - עצוב, עצוב היה הצליל. עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad. אהבתם את הסרטון? 🎵 מוזמנים לעשות 👍 ולהגיב.
×

×

לסרטונים של הערוץ