סתם יום של חול עם בוקר כחול, בלי חג ומחול, בלי חצוצרות ותוף. כלום לא קרה, אבל נערה חייכה, בעברה פרח לקטוף שם, על החוף יום רגיל, עם אור וגיל פשוטים כפת של לחם, יום נשוק בסאון השוק וגעש המדרכת, יום גבוה ונישא עד גגות חבלי כביסה ומחספס כאספלט שבכבישים. אך מוזר איך יום כזה מתפעם לו בחזה ומתנוצץ בעיני האנשים. סתם יום של חול עם בוקר כחול, בלי חג ומחול, יום בין ימים שווים. אור לא גבר, אבל בפרבר עבר הדוור עם מכתבים לאוהבים. יום עמל מרציף נמל עד ארובות חרושת, יום בהיר מקצות העיר ועד מכרות נחושת, יום של אושר עד דמעות על לחיי האמהות המפזמות בגנים שירי חיבה. כי עדיין קיימים בעולם הזה ימים שצוחקים בם, פשוט ללא סיבה.