סיפור שלא נגמר תהליך היצירה: ואם הייתי חי בשואה? השיר "סיפור שלא נגמר" עונה את התשובה, באופן חשוף וגלוי ובשמות היוצרים עצמם, עד שאפשר ממש להרגיש שאנחנו מצמידים אוזן לקירות האולפן. "בחדר של איה אסור לנגן שלא ישמעו אצל השכן.. לי אומר שיש בו אמונה בלעדיה אין לו כוונה". היוצרים מסבירים: "אנחנו חיים בין הדור שהיה וחווה את השואה על בשרו, לבין הדור שישמע על זה רק דרך עדויות מוקלטות, סרטים או שירים. אז נכון, אי אפשר לענות איך היינו מתנהגים אם היינו בשואה, אבל אפשר לפחות לשאול. בשיר הזה, שאלנו את עצמנו איך היינו מתמודדים עם דבר נורא שכזה. התשובות שלנו הן סוג של 'זיכרון בסלון' מולחן. המטרה שלנו היא לחבר את הדור הצעיר - שלא יכירו שורדי שואה, אבל לפעמים התחושה שאנחנו יוצרים בעצמנו, גם היא סוג של זיכרון שנוצר יש מאין. כי בסוף כולנו חיים בין ההיסטוריה שחוזרת, לבין הרגש שמעולם לא עזב. זהו סיפור שלא נגמר" מילים לשיר: מילים ולחן: איה זהבי פייגלין, לי בירן, סיון טלמור, רון ביטון עיבוד : איה זהבי פייגלין, סיון טלמור ולי בירן הפקה מוסיקלית : לי בירן שאלתי את איה מה היתה עושה אם היתה חוזרת לתקופה שלכאב לא היתה תרופה בחדר של איה אסור לנגן שלא ישמעו אצל השכן אין מקום למנגינות יותר לי אומר שיש בו אמונה בלעדיה אין לו כוונה הוא מסתיר בפנים את הדמעות כי אי אפשר לבחור לחיות איך זה יכול להיות ואיך זה מרגיש אני אף פעם לא אדע איך זה יכול להיות ואיך זה מרגיש עוד מחפש את התשובה בעיניים.. יש עוד סיפור שלא נגמר סיון היא כבר אמא, שני בנים והפחדים שלא עוזבים שמדמיינת איך אותם לוקחים ורון מדבר עם אלוהים שייקח את הכל רק לא את השירים גם מילים צריכות ניסים לי אומר שיש בו אמונה בלעדיה אין לו כוונה הוא מסתיר בפנים את הדמעות כי אי אפשר לבחור לחיות איך זה יכול להיות ואיך זה מרגיש אני אף פעם לא אדע איך זה יכול להיות ואיך זה מרגיש עוד מחפש את התשובה בעיניים.. יש עוד סיפור שלא נגמר קרדיטים: גיטרות, קלידים, בס ותכנותים: לי בירן תופים: דניאל עצטה מיקס: לי בירן הפצה דיגיטלית לפסקול שלישי: סשן 42 עיצוב גרפי לפסקול שלישי: GUTS ייעוץ לפרויקט פסקול שלישי: משה קלוגהפט, פטריק סבג וסתיו בגר. יחסי ציבור לפסקול שלישי: רונית ארבל, עופר מנחם ובן חורין אלכסנדרוביץ' תומכים בפרויקט: המח' לישראל והנצחת השואה ההסתדרות הציונית העולמית, קרן ניישלוס, אקו"ם