ניסיתי להדביק את צעדיה, כתפה שוב בכתפי כמעט נוגעת. חיכיתי לעיניה, חיכיתי לעיניה, מה עוד יכולתי לבקש באמצע הרחוב עד סוף הקיץ אדע את התשובה, את פשר הקולות אלמד, את כל החלומות, אפתור את הפחדים בסוף הקיץ שוב אשב בין ידידים. אני רוצה פתאום לחזור הביתה אבל צילה שוב בצילי כמעט נוגע. הנה אנחנו שניים, שלובי צילי ידיים, מה עוד יכולתי לבקש באמצע הרחוב עד סוף הקיץ... נדמה לי שראיתי את עיניה נחות עלי בדרך מול השמש באור בין הערבים היה לי רגע בית מה עוד יכולתי לבקש באמצע הרחוב עד סוף הקיץ...