תחנה אחרונה תהליך היצירה: "מחכה בתחנה האחרונה צופה במציאות שמשתנה אין זמן שמחבר אותי לאן שאת נמצאת" התחנה האחרונה זהו ביטוי שמלווה אותנו כל חיינו. תחנה אחרונה בבית ספר, תחנה אחרונה בצבא, תחנה אחרונה בזוגיות, כל התחנות הן פרידות קטנות לקראת התחלה חדשה. יש לנו המון תחנות והמון תחנות אחרונות. אבל רק פעם אחת, אנחנו עומדים בתחנה האחרונה של החיים. השיר "התחנה האחרונה" מספר על האדם שמחכה בתחנה האחרונה, של חייו. הוא יודע שלא יראה את האהובה שלו, הוא יודע שזאת תחנה שאין בה ציפייה. יש בה רק המתנה. התחנה האחרונה, זאת התחנה שבה הוא רק מקווה שהרכבת לא תגיע. "אין ציור אם אין את המכחול מה נשאר לי אם היית הכל" מילים של השיר: מילים, לחן והפקה מוזיקלית: לי בירן מחכה בתחנה האחרונה צופה במציאות שמשתנה אין זמן שמחבר אותי לאן שאת נמצאת פתאום הרכבות נוסעות לאט בין ים של אנשים למצוא אחת הקור הזה חותך לי את חוטי המחשבה איך מדמיינים עולם שאת לא מחזירה אליי מבט לב חרוט על עץ כולו נשרט אמיתי או שאולי כמעט ואיך שוב מדמיין עולם עגול בתוך חלל כל כך גדול אין ציור אם אין את המכחול מה נשאר לי אם היית הכל מחכה בתחנה האחרונה קרדיטים: גיטרה, קלידים, בס ותכנותים: לי בירן מיקס: לי בירן הפצה דיגיטלית לפסקול שלישי: סשן 42 עיצוב גרפי לפסקול שלישי: GUTS ייעוץ לפרויקט פסקול שלישי: משה קלוגהפט, פטריק סבג וסתיו בגר. יחסי ציבור לפסקול שלישי: רונית ארבל, עופר מנחם ובן חורין אלכסנדרוביץ' תומכים בפרויקט: המח' לישראל והנצחת השואה ההסתדרות הציונית העולמית, קרן ניישלוס, אקו"ם