רק על עצמי לספר ידעתי. צר עולמי כעולם נמלה, גם מסעי עמסתי כמוה רב וכבד מכתפי הדלה. גם את דרכי - כדרכה אל צמרת - דרך מכאוב ודרך עמל, יד ענקים זדונה ובוטחת, יד מתבדחת שמה לאל. כל אורחותי הליז והדמיע פחד טמיר מיד ענקים. למה קראתם לי, חופי הפלא? למה כזבתם, אורות רחוקים? למה קראתם לי, חופי הפלא? למה כזבתם, אורות רחוקים?