🔹 מוזמנים להירשם לערוץ "שיר עד" לשימור הזמר העברי 🎵 אל תשכחו ללחוץ על הפעמון 🔔. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד מילים: יצחק שנהר (1957-1902) (בעת כתיבת השיר נקרא יצחק שנברג) | לחן: מרדכי זעירא (1968-1905) | שירה: אלי סטון (2020-1927) - Elly Stone | מרדכי זעירא הלחין את השיר "שירת החליל" ("הנה אחללה") ("Song of the Flute") ("Shirat HeChalil") ("Hinne Achalela") בשנת 1928. השיר הוא משיריו המולחנים הראשונים - השיר השלישי, אחרי השירים "פקד ה'" ו"הבו לבנים". השיר מולחן בסגנון מזרחי, שהיה חדשני בעשור של 1920. על-פי המוזיקולוג, פרופסור הרצל שמואלי, לחן השיר מבוסס על יסודות הלקוחים מטעמי המקרא: הזרקא, הפשטא והמרכא. התבניות המקוריות של טעמים אלה לובשות ופושטות צורה: פעמים הן הפוכות, לעתים מקוטעות, כמעט תמיד "מקושטות" או שהן כפולות וכו'. (למרחב, 14.2.1969). מרדכי זעירא סיפר כי לא האמין שהשיר טוב ולכן לא העז להפיץ אותו, עד אשר "מישהו הביא אותי לפרופסור [דוד] שור. ניגנתי לפניו את 'הנה אחללה'. הוא הקשיב ופתאום התפרץ ברוסית עסיסית: 'שודד, רוצח, גנב, פושע...'. נדהמתי. מהמשך דבריו הסתבר שכוונתו היתה כי ניגון כזה אסור לגנוז" (מתוך: ד"ר ציפי פליישר, ריאיון עם מרדכי זעירא: "התפתחותו ההיסטורית של שיר העם העברי", חלק ב'" "דוקומונטציה", 1964, עמ' 324). בשנת 1932 נדפס השיר בליווי תוים, על-גבי גלויה של קק"ל, במסגרת סדרת "משירי המולדת", לקוטים בידי מנשה רבינוביץ (ירושלים), סֶרְיָה ב'. (מתוך: ד"ר ציפי פליישר, ריאיון עם מרדכי זעירא: "התפתחותו ההיסטורית של שיר העם העברי", חלק א': "גוף העבודה", 1964, עמ' 85). תווי השיר, בעיבוד ישראל ברנדמן למקהלה ופסנתר, נכללו, כנראה בשנת 1932, תחת הכותרת "הרועה", בחוברת "ישראל ברנדמן : שלשה שירי-רועים - בשביל מקהלה ופסנתר" (הוצאת יבנה, וינה, לייפציג, מס' 342). (שני שירי הרועים הנוספים בחוברת הם שיריו של מתתיהו שלם, "אבטיחים" - תחת הכותרת "שירת הגמל", ו"שה וגדי"). בשנת 1939 נכללו תווי השיר ב"מנגינות שירינו" - "מבחר מנגינות ישנות וחדשות, דתיות וחלוניות", בעריכת משה נתנזון - שיר מס' 59, עמ' 29. בשנת 1948 נדפסו מילות השיר והתווים בשירון "מרדכי זעירא - שירים לקול ולפסנתר" (ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל. ספריה מוסיקלית מס. 32. הוצאת המרכז לתרבות. עמ' 6). הכוריאוגרף, יואב אשריאל, יצר ריקוד זוגות לשיר בשנת 1953. השיר, המובא כאן מפי אלי סטון, נטבע, תחת הכותרת "הנה אחללה", בתקליט "Elly Stone - A Recital of Israeli & Yiddish Songs" (Tikva Records, ארה"ב). ביצועים נוספים לשיר נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסטים "יצחק שנהר", "מרדכי זעירא" ו"שירי רועים", מפי: • אילקה (הלל) רוה (2002-1916). • שושנה דמארי (2006-1923). • שמעון בר (1983-1927). • חבורת "שירו-שיר", עם הסולנית הדסה סיגלוב (נ' 1929). • נתניה דברת (1987-1930). • אורה זיטנר (2020-1946) - ביצוע משנת 1990. • אורה זיטנר (2020-1946) - ביצוע משנת 1995. • אנסמבל עופר כלף (נ' 1968). על גבי הסרטון: תווים לסופרן בעיבוד ברנדמן. מתוך הספר "שירי עמי", בעריכת Harry Coopersmith (The Anshe Emet Synagogue,1937, עמ' 33); הנה אחללה בחלילי בדומיית לילי, ישמע אדם, יקשיב הצאן אל זה השיר, אל זה הרון. מני עדר תעה גדי, לא בכדי, לא בכדי יען בא אל אוהלי בצאתי אל פועלי. הנה אחללה בחלילי... ראש חיכך בלאט הגדי ( - בית זה אינו מושר כאן) ביתריי וביתדי. חוסה נא, הגידה, אח, היש מקום לגדי מודח? הנה אחללה בחלילי... מן העיר ברחה ילדה לבדה, לבדה. ותבוא אל אוהלי בצאתי אל פועלי. הנה אחללה בחלילי... אט דפקה ביד תמה ( - בית זה אינו מושר כאן) בנפשי הנרדמה. חוסה נא, הגידה, אח: היש מקום לגדי מודח? הנה אחללה בחלילי... הקלטה ועטיפת תקליט: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi. עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad. אהבתם את הסרטון? 🎵 מוזמנים לעשות 👍, להגיב ולשתף.