מת אב ומת אלול ומת חומם גם נאסף תשרי ומת עימם רק נשארה גחלת עמומה של אהבת הקיץ הגדומה. אל מערת דוד השונמית תצמיד את ירכיה הקרות אל חום האבנים שעל קברו. מת אב ומת אלול... וילד זר הולך ותר כמו שאול את עקבותיו של אב ושל אלול ובעמום הוא מחפש את הצלול. לך ילד לך, אולי בסוף המערב בין ים ויבשה, בין אב לסתיו יאור שלך יאיר בין חטאיו. מת אב ומת אלול... חטאי האיש והאישה והנחש חטאת דוד באוריה, כבשת הרש ויונתן ויערת הדבש. מת אב ומת אלול, הקיץ שב סיפור שלך ילדי, מתחיל עכשיו עם כל הדבש והנחש והאישה. מת אב ומת אלול...