באשר פלוגה צועדת, באשר הגדוד חונה, שם עולה דמותך מנגד וליבנו לך עונה. כי צחוקך ניגון, ניגון כנרת קומתך קומת תמר, ובאוהל את עוברת עם הרוח במדבר. תמיד, תמיד, הו כרמלית, צרובת פנים אלינו את מופעת ובך נביט, הו כרמלית, עם אש סביב בורקת ונוגהת, כי את אחת ומתוכנו את עלית ואין שניה - למעננו את יפית הו כרמלית. (כרמלית) נזכרך בליל הרעם ונראך בדמות כוכב ואת שמך נלחש עוד פעם ערב אש וטרם קרב כי קולך הולך איתנו כניגון יקר מפז כי אותך נשאנו בלבבנו מני אז תמיד, תמיד, הו כרמלית, צרובת פנים אלינו את מופעת ובך נביט, וכל איש רואה פניך, וכל איש חולמך חלום, והוא חי ומת אליך בעוד שמך שפתיו יחתום. כי הינך גליל, גליל ונגב והברוש על גבע רם, כי הינך שחרות הרגב - כי ביתו את בעולם - תמיד, תמיד, הו כרמלית, צרובת פנים אלינו את מופעת ובך נביט,