ממטבחה הלבן  אותו קומקום קורא לה  בסיפריה שבסלון יש אלתרמן ופן  ועל הכן המוגבה  ציור הרים וסלע  ודמות תימניה פוסעת לה הכן.  בארונה הכבד  שמלות קטיפה ומשי  ובתיבת התכשיטים כל עגילי דמאר  בחלונה הקטן  ציפור השיר יורשת  את כל הניגונים אשר אביה שר.  הזמרת מתימן  שושנת הארגמן  מגישה כלניות ושיר הלל  ולך האיש השר  על כל עגילי דמאר  היא מזכרת עד מארץ ישראל.  מול הבימות הגבוהות  אותו קהל קורא לה  ומגרונה אומרים שירה אדמון וזעירא  ועל הכן המוגבה  תוים רבים לפלא  וכל מילות השיר אשר איתה נברא.  ובמזמור הגואה  נשמת נסיך הזמר  אשר היה לה למאור בדרך העולה  והיא אליו להבה  היא את שיריו עורמת  לזר אחד גדול לאהבה גדולה.