מוזמנים להירשם ל- http://www.youtube.com/c/שירעד ◁ וללחוץ על הפעמון 🔔. כך תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן. תודה. מילים ברוסית: מיכאיל יורייביץ' לֶרמונטוב (1841-1814) | תרגום: משה שרת (1965-1894) | לחן: יליזבטה סרגייבנה שאשינה (1903-1805) | עיבוד: מרדכי (מוטקה) שָׁלֶף (נ' 1933) | ביצוע: חבורת שהם | סולן: אברהם (אבאל'ה) פורמן (2025-1935) | שנת כתיבה ברוסית: 1841 | שנת תרגום: 1964 | שנת הלחנה: 1861. השיר "יחידי לדרך לי אצאה" ("I Go Out Alone On The Road") הוא תרגום לעברית של השיר הרוסי, "Выхожу один я на дорогу" ("יוצא לבדי לדרך"), שכתב מי שנחשב לאחד מגדולי המשוררים הרוסיים, מיכאיל יורייביץ' לרמונטוב, בסוף מאי - תחילת יוני 1841, בקווקז. השיר הוא אחד משיריו האחרונים והנפוצים ביותר של לרמונטוב. בשיר תיאר לרמונטוב את הלך רוחו השחוח וצפה, בכעין נבואה, את קיצו הקרוב, שכן זמן קצר לאחר כתיבתו, ב-27.7.1841, קיפד את חייו בדו-קרב קטלני. (*) השיר פורסם לראשונה ב-1843 בכתב העת הרוסי, "Отечественные записки", והפך לאחת מיצירות המופת הליריות הטובות ביותר של השירה הרוסית של תחילת המאה ה-19. חוברו לו יותר מ-20 לחנים והוא זכה לביצועים רבים. הלחן המפורסם ביותר הוא לחנה מ-1861 של יליזבטה שאשינה. השיר נתקבל מאד בקרב הנוער, כולל היהודי, ברוסיה. הוא "נתפשט ברחוב היהודים כדי כך שאתה מוצא זמרתו בפי בחור-ישיבה ברומן של סמולנסקין, כשם שאתה מוצא חיבתו בספר זכרונותיו של רב ליטאי, וכך אתה מוצא, על פי מנגינתו, המנון שהיינריך (אליקים) לווה, כתבו בשביל אגודת הסטודנטים היהודיים-הלאומיים בברלין, ופרסמו בקובץ של חובבי ציון, ואין צריך לומר כי היו כמה וכמה נסיונות להביא את השיר בברית לשוננו." (דבר, 12.3.1971). השיר הושר בקרב אנשי העלייה השנייה והשלישית, ובקרב עולי רוסיה בכלל. חיים גרינברג (1953-1889), פעיל ציוני אמריקאי, חבר הנהלת הסוכנות היהודית וממנהיגי פועלי ציון, ביקש בצוואתו שהשיר יושר על קברו בשפה הרוסית. לרמונטוב היה המשורר האהוב על משה שרת (לימים ראש הממשלה השני של מדינת ישראל), עוד משנות ילדותו ברוסיה. את השיר "יחידי לדרך לי אצאה" תרגם שרת ב-1964. השיר נדפס בתשכ"ה-1965 ב"מחברת תרגומי שירה", בהוצאת "עם עובד". מהדורה נוספת של הספר ראתה אור ב-2003. 11 מבין 24 שירי הספר בתרגומו של שרת, הם משירי לרמונטוב. 8 מהם תרגם שרת בשנים 1920-1919, כשהשתחרר מהצבא התורכי. לשיר תרגומים נוספים לעברית, תחת כותרות שונות. בהם: • "אל הדרך אצא לי בדממה..." - תרגם דוד שמעוני (שמעונוביץ). נדפס בתרע"א-1911 ב"יצירות העמים" - הקובץ הראשון של הוצאת "יפת"; • "למסילה אצא לבד בנשף..." - תרגם דוד שמעוני (שמעונוביץ). נדפס במאי 1956 בספר "מ. י. לרמונטוב : כתבים נבחרים - שירים ליריים; פואימות; גיבור דורנו" - הכרך הראשון בסדרת "סופרי עולם", בהוצאת מוסד ביאליק, ירושלים; • "יחידי לדרך לי אצאה" - תרגם צבי אביבי. נדפס בתש"ז-1947 בעיתון "במעלה" (גליון 6); • "לבדד יצאתי אל הדרך" - תרגם דב (בוריס) גפונוב. נדפס לראשונה ב-1986 ב"שירי מיכאיל לרמונטוב - תרגום מרוסית לעברית דב (בוריס) גפונוב" (מהדורה פקסימילית בכתב ידו של גפונוב. סידור, הכנה והוצאה לאור ע"י לזר לוברסקי). ב-1989 נדפס השיר בספר "מ.י.לרמונטוב - שירים - תרגום מרוסית דב גפונוב", בעריכת שלמה אבן-שושן (הוצאת הקיבוץ המאוחד); • "למסילה אצא לבד" - תרגם יוסף ליכטנבום. נדפס בתשכ"ו-1965 בספר "מ. י. לרמונטוב - שירים ופואימות - מרוסית: יוסף ליכטנבום" (תל אביב: הוצאת "אל"ף" - הפצה והוצאת ספרים בע"מ); (*) על נסיבות הדו-קרב בקווקז, שבו מצא את מותו לרמונטוב (שהיה גם ידיד נאמן של יהודים), נכתב: "כשפטרסבורג ואחרי כן כל רוסיה היו עטופות יגון על מותו של (המשורר, אלכסנדר - ש.ע) פושקין, נשמע הד זעמו של העם על רוצחי המשורר בשירו של לרמונטוב, 'מותו של המשורר'. [...]. דברו הפך ברוסיה לעמוד האש, הוא הוכתר כיורשו של פושקין הגדול, דבר זה המריץ את הסביבה של הצאר (ניקלאי הראשון - ש.ע), להעמיד מכשולים בדרך גידולו של לרמונטוב והתפשטות פופולריותו. אחד משיריו נשלח לצאר ע"י פרובוקטור אלמוני, שהוסיף: 'השיר קורא למהפכה!'‬ ואז נאסר לרמונטוב ביחד עם חברו ראייבסקי, שהיה מפיץ בחשאי את שיריו בקרב ההמונים. הסאטראפים הצאריים חיפשו דרך כיצד להיפטר לחלוטין מלרמונטוב [...], כמורו הגדול פושקין. על סמך פרובוקציה מצד הנסיך ואסילצ'יקוב, הזמין המאיור מארטינוב את לרמונטוב לדו קרב, על עלבון, כביכול. ב-15.7.1841, ליד ההר מאשוק (בפיאטיגורסק - ש.ע), נפל לרמונטוב מכדור מרצחים. הוא נפל כקרבן של כוחות השחור הריאקציוניים. חוטי דו-קרב הדמים נתמשכו מפטרסבורג, שם עובדה תכנית הרצח, שם גם התנהל ה'משפט' נגד הרוצחים [...]. מארטינוב, הרוצח, 'נדון' למאסר 3 חדשים והסקונדנטים שלו, הנסיך ואסילצ'יקוב והלויטננט גלייבוב, זוכו." (קול העם, 17.6.1949). השיר, המובא כאן בביצוע חבורת שהם, נטבע ב-2019 בתקליטור "שירים שמוטקה אוהב". יחידי לדרך לי אצאה. נתיב-צורים בערפל זוהר. ליל-השקט, מדבר קול-אל שומע וכוכב אלי כוכב דובר. שמי-מרום מה נפלאו, נשגבו. בנוגה-תכול תנום האדמה. רק ליבי - מדוע כה יכאב הוא? מה אוחיל? וצר לי כל על מה? לא אוחיל עוד לימים יבואו ואיני מצר על יום אתמול. אבקש רק חופש ומרגוע ( - מושר: אבקש רק שקט ומרגוע) כל לשכוח, בתנומה לצלול. אך אל תהי זאת שנת-קרה של קבר ( - בית זה אינו מושר כאן) יהי רצון כי ארדם לעד בעוד כוחות חיים דורכים כל אבר וחזי ירום בנשם-אט; כי יומם וליל בת-קול תשמיע באוזניי שיר-אהבה מתוק; כי בדיו כבדי-הצל יניע וירשרש עלי אלון ירוק. הקלטה ועטיפת תקליטור: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi. עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad. אהבתם את הסרטון? 🎵 מוזמנים לעשות 👍 ולהגיב.