הרוח שוב מוסרת הודעה לים רגע עוברת רגע נסגרת בין שערי הנמל יש ניחוח עראק ורשתות קרועות שיר אהובת הספן הנשכחת שיר הנשים המחכות הוא לא ידע איך היא קנאה בספינות הוא לא ידע איך היא חיכתה בלילות רגע לא בטוח מול מפרש רטוב זעם הרוח מכה את המים את לב הנשים על החוף נר אחד ברוח שאינו כבה דולק בחלון שתאר גורג אמאדו הים האכזר ההוזה הוא לא ידע איך היא קנאה בספינות הוא לא ידע איך היא חיכתה בלילות הרוח שוב מוסרת הודעה לים רגע שותקת רגע מספרת