העיירה בוערת (במקור ביידיש: אונדזער שטעטל ברענט!, 'עיירתנו בוערת!'), הידוע גם במילותיו הראשונות: שרפה, אחים, שרפה![ (ביידיש: ס'ברענט!, 'שרפה!' הוא שיר יידי מאת המשורר והמלחין היהודי-פולני מרדכי גבירטיג, איש קרקוב, שנכתב בשנת 1938 כתגובה לאנטישמיות הגוברת בפולין לאחר מות פּילסוּדסקי, שכללה בין היתר פוגרומים; מקובל כי האירוע שהצית את כתיבת השיר היה פוגרום פּשִיטִיק, אשר אירע במרץ 1936. השיר נחשב לשיר נבואי, שנתפס בדיעבד כעין אזעקה על השואה המתקרבת. זהו שירו המפורסם ביותר של גבירטיג, כמו גם אחד השירים המזוהים ביותר עם זיכרון השואה. במלחמה הוא הושר בגטאות ובמחתרות היהודיות, ולאחריה הפך לאחד השירים המושרים ביותר בטקסי זיכרון יהודיים לשואה, לצד המנון הפרטיזנים היהודים של הירש גליק. בעברית הוא מוכר בעיקר בתרגומו של אברהם לוינסון, שהתפרסם ב-1945. https://webcache.googleusercontent.com/search?q=cache:v23Ef_R8ZDYJ:https://he.wikipedia.org/wiki/%25D7%2594%25D7%25A2%25D7%2599%25D7%2599%25D7%25A8%25D7%2594_%25D7%2591%25D7%2595%25D7%25A2%25D7%25A8%25D7%25AA+&cd=1&hl=iw&ct=clnk&gl=il מילים ולחן -מרדכי גיבירטיג- 1938 https://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=526 ס'ברענט, ברידער, עס ברענט אוי אונדזער שטעטל נעבעך ברענט, בייזע ווינטן מיט ירגזון, רײַסן ברעכן און צעבלאָזן שטאַרקער נאָך די ווילדע פֿלאַמען אַלץ אַרום שוין ברענט! און איר שטייט און קוקט אזוי זיך, מיט פֿאַרלייגטע הענט און איר שטייט און קוקט אַזוי זיך, אונדזער שטעטל ברענט. ס'ברענט, ברידעלעך, ס'ברענט, אוי אונדזער שטעטל נעבעך ברענט, ס'האָבן שוין די פֿײַער צונגען, ס'גאַנצע שטעטל אײַנגעשלונגען, און די בייזע ווינטן הודזשען, ס'גאַנצע שטעטל ברענט! און איר שטייט ... ס'ברענט, ברידעלעך, ס'ברענט אוי ס'קען חלילה קומען דער מאָמענט אונדזער שטאָט מיט אונדז צוזאַמען, זאָל אַוועק אין אַש און פֿלאַמען, בלײַבן זאָל ווי נאָך אַ שלאַכט, נאָר פוסטע שוואַרצע ווענט. און איר שטייט ... ס' ברענט, ברידעלעך, ס'ברענט. די הילף איז נאָר אין אײַך אַליין געווענדעט, אויב דאָס שטעטל איז אײַך טײַער נעמט די כלים לעשט דאָס פֿײַער, לעשט מיט אַײַער אייגן בלוט, באַווײַסט אַז איר דאָס קענט. שטייט נישט, ברידער, אָט אַזוי זיך, מיט פֿארלייגטע הענט! שטייט נישט ברידער, לעשט דאָס פֿײַער, אונדזער שטעטל ברענט! תרגום מילולי מיידיש בוער, אחים, בוער אוי עיירתנו הדלה בוערת רוחות רעים בירגזון משברים, מבעירים ומפיחים ביתר עוז בשלהבות פרא הכל מסביב כבר בוער ואתם עומדים ומביטים לכם כך בחיבוק ידיים ואתם עומדים ומביטים לכם כך כיצד עיירתנו בוערת בוער, אחים, בוער יכול חלילה לבוא הרגע כי העיירה עימנו יחד תכלה באפר ולהבות יישארו כלאחר קרב רק קירות שחורים ושוממים ואתם... בוער, אחים, בוער אוי, עיירתנו הדלה בוערת ואם העיירה יקרה לכם קחו כלים וכבו את האש כבו בדמכם אתם הראו את אשר אתם יכולים אל תעמדו אחים לכם כך בחיבוק ידיים אל תעמדו, כבו את האש כי עיירתנו בוערת