🔹 מוזמנים להירשם לערוץ "שיר עד" לשימור הזמר העברי 🎵 אל תשכחו ללחוץ על הפעמון 🔔. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד לחן: עממי חסידי | עיבוד, ניצוח: נחום (נחצ'ה) היימן (2016-1934) | שירה: הגבעטרון | ליווי כלי: חמישיית גלבוע - The Gilboa Quintet | "ניגון ביאליק" ("Nigun Bialik") ("Bialik`s Tune") הוא שיר ללא מילים, הקרוי על-שם המשורר חיים נחמן ביאליק. הוא מוכר גם בכותרות: "הורה ביאליק", "מרש ביאליק", "אורה של ביאליק", ו"הורה לט"ו באב". השיר התפרסם בארץ בשנת 1925, לאחר שלחנו החסידי הובא לכאן על-ידי ביאליק. על-פי המוזיקאי, המלחין, חוקר הזמר העברי והמורה למוזיקה, מאיר נוי, נהגו לשיר את השיר במסיבות "עונג-שבת" שאותן ייסד והנחה ביאליק, ושהתקיימו באולם "אוהל-שם" בתל-אביב בבתי-כנסת שרו אותו כזמר לשמחת-תורה: "הבו גודל לאלוהינו ותנו כבוד לתורה. ילדי ישראל רקדו לצליליו את "הורה חתונה", המוכר גם בכותרת "ערבי זקן" (איש אחד זקן, צולע ומסכן, / התחתן עם זקנה, צולעת ומסכנה. ל, ל, ל...). (מאיר נוי: "מעייני הזמר - השפעות לחנים יהודיים ממזרח-אירופה על הזמר העברי". שירים 111-111א' עמ' 242). למעשה, השיר היה מושר בכל מסיבה חלוצית וחסידית, ונהגו לקדם בו, בשירה ובריקוד, את פניו של ביאליק, לא רק בהופעותיו ב"עונג שבת", כי אם ברחבי הארץ בכלל, ואף בביקוריו בחו"ל. בשנת תרפ"ו, 1926, נכללו תווי השיר בכרך א' של הקובץ "New Palestinian Folksongs - שירי חלוצים" שליקט ועיבד א. ז. בינדר (אברהם וולף בינדר/אברהם זאב בינדר) (הוצאת (Bloch Publishing Co.. בביקוריו בארץ ב-1924 ו-1932, התוודע בינדר, חזן אמריקאי ומלחין מוזיקה לבתי כנסת, לזמר העברי של התקופה. הוא עיבד את השירים והפיצם בארה"ב. עיבודיו נכללו ב-1926 ו-1933 בשני כרכים של הספר "New Palestinian Folksongs". בשנת 1927 נכללו תווי השיר בדפים Nigun Bialik : Bialik's Lied (Song Without Words) - For Mixed Voices - Arr. By A.W. Binder (Bloch Publishing Co. "The Jewish Book Concern". New York. סיפר חוקר הזמר העברי, אליהו הכהן, בספרו "בכל זאת יש בה משהו - שירי הזמר של תל-אביב" (הוצאת דביר, 1985, עמ' 58): "בחצרות חסידים בירושלים ובגולה היה זה נוהג שגור משכבר הימים: לכל רבי היה ניגון או ריקוד משלו. חסידיו מעריציו היו מסתופפים סביבו בכל שני וחמישי ושרים את השיר בדבקות רבה או רוקדים את הריקוד עד כלות הכוחות. שמץ ממנהג זה חדר גם לזמר העברי בראשיתו. בימי העלייה השנייה היה ידוע בדגניה 'הניגון של א"ד גורדון' ואחריו 'ההורה של ברץ'. בשנות השלושים התפרסמה 'ההורה של ביסטריצקי' ו'הניגון של הרצפלד'. בין אלה ובין אלה הגיע ביאליק לארץ ישראל. שנה לאחר שבנה ביאליק את ביתו בתל-אביב, כבר היה ניגון מפורסם קרוי על שמו. 'אינני יודע' - סיפר א"ז בן-ישי (הסופר אהרון זאב בן-ישי - ש"ע) - 'אם 'מגילת האש' של ביאליק פירסמה אותו במהירות רבה כל כך כשם שפירסמה אותו ההורה שלו. ערב ערב, אם עברת על יד אחד ממעונות הפועלים ולאוזנך הגיע קול 'הורה', ידעת אל נכון כי בשעה זו וברגעים אלה אלפי רגליים טופפות לקול אותה ה'הורה' עצמה בכל הארץ'. כל העניין החל כאשר חבורת נוער תל-אביבית הגיעה באחד הערבים אל מול ביתו של ביאליק והזמינה אותו להצטרף למעגל הרוקדים. נזכר ביאליק בניגון ששמע ימים אחדים לפני כן ושר אותו לפניהם. בן-רגע נקלט השיר ומפה לאוזן עברה השמועה כי ביאליק חיבר הורה. כל הארץ שרה ורקדה את ה'הורה של ביאליק' והמשורר עמד מנגד ולא הבין במה זכה. 'משום מה זכיתי שייקרא הניגון על שמי?' - שאל. 'כלום מבית אבי הבאתיו? - בוא ואראה לך את היהודי ששמעתי מפיו את הניגון הזה' - אמר פעם לא"ז בן-ישי. מאז נכלל הניגון הזה באסופות זמר רבות כ'מרש ביאליק'". בשנת 1965 יצר הכוריאוגרף, יואב אשריאל (2020-1930), ריקוד מעגל לשיר. השיר, המובא כאן מפי הגבעטרון, נטבע בשנת 1965 בתקליט "מלא כוס יין אדום" (ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ-ישראל. המרכז לתרבות וחינוך - איחוד הקבוצות והקבוצים. הד ארצי, 48-20 AN). בשנת 1991 שב השיר ונטבע בתקליטור "הגבעטרון - שירי ראשית הדרך - השנים הראשונות עם נחצ'ה" (הד ארצי, 15517 .C.D). תווי השיר שעל-גבי הסרטון, מתוך: "בכל זאת יש בה משהו - שירי הזמר של תל-אביב" (לעיל). ל-ל-ל... הקלטה ועטיפת תקליט: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi. עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad. אהבתם את הסרטון? 🎵 מוזמנים לעשות 👍, להגיב ולשתף.