🔹 מוזמנים להירשם לערוץ "שיר עד" לשימור הזמר העברי 🎵 אל תשכחו ללחוץ על הפעמון 🔔. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד מילים: יצחק (ציקי) דינשטיין | לחן: יצחק (ציקי) דינשטיין | עיבוד וגיטרה: הרצל סיגלוב (2024-1927) | שירה: הדסה סיגלוב (נ' 1929) - Hadassah Sigalov | יצחק (ציקי) דינשטיין סיפר ל"שירה עובדת", כי לפי מיטב זיכרונו הוא חיבר את השיר "שיר שלום" (נקרא גם "שיר השלום") ("Shir Shalom") ("Peace Song") בשנת 1958 (*), למסיבת הצטרפותם של חברי גרעין "נירים", שעליו הוא נימנה, לחברות בקיבוץ נירים של "השומר הצעיר", השוכן בעוטף עזה. הדסה סיגלוב הייתה הסולנית של חבורת "שירו שיר" של קול ישראל בניהולו של המוסיקאי מאיר הרניק. מדי שבוע לימד מאיר הרניק בעזרת החבורה הזו שיר בתוכניתו ברדיו. את התוכנית הקליטו לעיתים בישובים שונים. בין היתר הם הקליטו בנירים, ושם הם לָמדו את השיר. (*) במקורות שונים מצויינת שנת חיבור השיר כ-1956 או 1957, לאחר מלחמת סיני. בשיר מובעת השאיפה לחיי שכנות שלווה עם הערבים. בשנת 2014 שולב השיר כשיר הנושא בסרט "מבצע חמניה", העוסק בבניית הכוח הגרעיני של ישראל. את השיר בסרט שר ברוך ברנר. להלן על השיר, מתוך אתר האינטרנט של קיבוץ נירים (כתבה: ענת מרלא-חפץ - ש.ע.): "שיר השלום של נירים הפך זה מכבר להמנון הבלתי רשמי של הקיבוץ. מילותיו רוויות ההומור ואהבת האדם, שנכתבו בתקופת מבצע סיני על ידי חבר הקיבוץ דאז, יצחק (ציקי) דינשטיין, מבטאות את השאיפה שמלווה את נירים לכל אורך השנים, לכונן יחסי רעות ושלום עם שכנינו שמעבר לגבול. את השיר אנו שרים מדי שנה במפקד האש בערב יום העצמאות. ילדות וילדי נירים לומדים אותו כבר בגן, מתאמנים עליו במרכזונים ומובילים בגאווה את השירה בהגיעם לשנת המצווה. אבל, שלוש מילים בשיר עוררו בשנים האחרונות תחושת אי נוחות. במשפט המתאר את המפגש בין הפלח הישראלי והאיכר הערבי, היושבים ומדברים "על לול ועל רפת ומחיר של נשים". מה עושים כשמילים של שיר ישן שכבר הפך לקלאסיקה מקומית, לא מתיישבות עם מערכת הערכים שלנו היום? איך נכון לשנות בלי לפגוע, לא בסמל ולא במחברו? בהתייעצות עם כמה נשים חכמות ואנשים נבונים, עלתה ההצעה לפנות אל מחבר השיר, להציג בפניו את הדילמה ולבקש את הסכמתו להתאים את השיר להיום. ואכן כך היה: כתבתי לציקי, סיפרתי לו עד כמה השיר אהוב ויקר לליבנו, וגם הסברתי את השאלה שהתעוררה. וזאת היתה תשובתו: ענת, אני מאד שמח לשמוע שהשיר ממשיך להתקיים בפיות ובלבבות של חברות וחברים, ילדות וילדים במקום שאהוב עלי במיוחד. אין לי בכלל בעיה עם התאמות של מילה פה ומלה שם, כל עוד המסר והרוח של השיר נשמרים. ולכן, אנא הרגישו והרגשנה חופשיות וחופשיים לשנות מספר מילים בשיר, מה שמעיד על כך שהשיר חי בלבבות המתאימים. למשל, אפשר לשיר 'והשניים ישבו / ידברו על בצורת / על לול ועל רפת, / עיזים וכבשים.' ..." השיר, המובא כאן מפי הדסה סיגלוב, נטבע בשנת 1968, תחת הכותרת "תראו רבותי", בתקליטהּ, "ביתי אל מול גולן" (מקולית). את התקליט הוציאה לרגל שנת העשרים לעצמאות המדינה. ביצוע נוסף לשיר, מפי מקהלת "בר בורוכוב", ארגנטינה, נמצא גם הוא בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסט "יום העצמאות". מילות השיר שלהלן הן הנוסח הכתוב המקורי שלו. (המילים המושרות רשומות על-גבי הסרטון): תראו, רבותיי, שיגיע היום, אצלינו בגבול יהיה עוד שלום. ואנחנו ניסע לח'אן-יונס לסרט עם עבד-אלוהאב בערבית מדוברת. יבוא עוד היום וניסע אז כולם אל חוף אלעריש ונשחה שם בים, ונאכל שם פלאפל, נשתה שמה ערק, נמצוץ מנרגילה, נלגום גם קפה. את מגדל השמירה לחופו של הים עוד נוביל. ולמעלה למעלה ישב לו בנחת מציל. הוא ייקח משרוקית וישרוק - "אדוני, אל תלך שם רחוק". וזוגות ישחקו בכדור, והכל כרגיל. דרומה ניסע בקרונוע כחול, מדבר ענקי מסביב ים של חול. נטפס זהירים למרומי פירמידה, נצעק אז לחבר'ה: "תזוזו הצידה". נשב על הקיר ולמטה נגלוש, כשרק נעמוד יסתחרר קצת הראש. לרכבת נחזור ונגיד לקונדוקטור: "רוצים כבר הביתה כל זמן שיש אור". ובערב שישי במגרש נשחק כדורסל, משחק רציני עם שופט, מזכירות וקהל. וקבוצת "הפועל" עבסאן ו"הפועל" נירים כמובן הם יחליפו פרחים, נאומים, ברכות ובכלל. בלילה בחוץ יעבוד לו פלאח, וסטן ורימון הוא איתו לא ייקח. ואיכר ערבי, עם עקאל וכאפייה, עם עדר פרות מן החושך יופיע. יֵשבו זה מול זה ישיבה מזרחית, ישימו באמצע ארגז ומפית. והשניים יאכלו, ידברו על בצורת, על לול ועל רפת ומחיר של נשים. ובמקום תְּעלה על הגבול ורובים בעמדות עוד יִבְנו שם בתים עם גגות אדומים וגינות. עוד תראו שיגיע היום, בשדה יסתובב השלום. עוד תראו! עוד תראו! הקלטה ועטיפת תקליט: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi. עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad. אהבתם את הסרטון? 🎵 מוזמנים לעשות 👍, להגיב ולשתף.