אל תשכחו להירשם וללחוץ על הפעמון 🔔 כדי לקבל התראות על סרטונים חדשים 🎶. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד מילים: צבי אבן-זהב (לידה: 1914 או 1915 ; פטירה: 2012) | לחן: צבי אבן-זהב (לידה: 1914 או 1915 ; פטירה: 2012) | עיבוד וניצוח: יוסף בן-ברוך (קופיאן) (1968-1912) | שירה: מקהלת רון דור | צבי אבן-זהב, מפקד בכיר באצ"ל ומורה לחינוך גופני וסגן מנהל בגמנסיה הרצליה בתל אביב, חיבר (מילים ולחן) את השיר "הכל חולף עם הרוח" ("HaKol Cholef Im HaRuach") ("Everything Goes With The Wind") בשנת תש"ו, 1946, בעת שהיה עצור במחנה המעצר הבריטי בלטרון, שבו כלאו הבריטים את לוחמי המחתרות. השיר היה מהמובילים בשירי ההווי הרבים שכתבו אסירי המחתרות בלטרון ולאחר מכן במחנות המעצר באריתריאה. הוא מתאר את ההווי שרווח באותה עת בארץ: לצד העצב המתואר בכל בתיו, משדר השיר רוח של התעוררות ונחמה לעתיד. "הפזמון 'הכל חולף עם הרוח' זכה להצלחה מיוחדת. בתקופת מעצרנו בלאטרון ב' היינו מפזמים אותו יום-יום כיהודי חרד אומר 'אשרי'. ד"ר בקמן היה מקל לעצמו את טיפולו בחולים העצורים בפזמו חרוזים אלה. [...] כי יש במילים התמימות והפשוטות האלו מנה גדושה של נחמה לעצוּר: 'הרוח, היוצרת מצב-רוח, לא תחלוף לעולם' והיא היא המקיימת את יציבות-נפשו של אדם הכלוא במחנה-המעצר שבועות וירחים, וגם שנים שלמות. וכבמלים, כן גם במנגינה שלהן יש עצבות ערבה, שאינה נוסכת מרה-שחורה על הנפש. אין זו עגמומיות שבגעגועים על משהו יקר שהלך ולא ישוב עוד לעולמים, אלא עצב מתוק בגלל פרידה מאונס, שלא תאריך ימים, מנפש יקרה, והכיסופים לפגישה מחדש מומתקים ע"י המחשבה המעודדת שהנה כל רגע החולף מקצר את תקופת-הפרידה ומקרב את קיצה. [...] התוגה שצלילי הפזמון הזה מטביעה בנפש אינה מעיקה. להפך, היא מפרקת את הצער ומורידה מעל הלב נטל כבד." (אייזיק רמבה: "ספיחי לאטרון", המשקיף, 13.2.1948). השיר נדפס בשנת תש"ח, 1948, בשירון "שירי חרות - שירי זמר לבני חרות" (הוצאת תנועת החרות - מחלקת הנוער). השיר, המובא כאן מפי מקהלת רון דור, נטבע בשנת 1962 בתקליט "מקהלת רון דור - שרה שירי לוחמים עברים" (הד ארצי). מקהלת רון דור היתה מקהלת חובבים שהורכבה מוותיקי בית"ר, אצ"ל ולח"י. ביניהם אסירים בבתי הכלא ובמחנות המעצר הבריטיים בארץ ובאפריקה. וכך כתוב על השיר בגב עטיפת התקליט: "בבתי הסוהר ובמחנות המעצר של השליט הזר (הבריטי - ש.ע) נוצרה במרוצת הזמן שפעת שירים ופזמונים, שנתנו ביטוי לנפש האסיר, להווי המיוחד שנרקם בינות לגדרי התיל וכן לקרב החיים והמוות המתחולל מעבר לגדרות. [...] במחנה לטרון העלה צבי אבן-זהב, מפקד בכיר באצ"ל, מכוס-יגונים דמעה אחת, הדמעה שב'עיני פעוט, אשה ואם', בבואם לבקר אצל האסיר". שמעו, רבותיי, שירי לכם אשירה, דע, זהו גם שירך וגם שירו. אם תרצה בכך, אמת בשיר תכירה כי כך חושב אדם - זהו טבעו. כי לב לו לאדם ובו הכל ירגיש אך גם עיניים יש לו להביט ואם על לבבך מרה שחורה תקיש, שמע בקולי, את זאת זכור תמיד: כי הכל חולף עם הרוח, אך יש רוח לעולם לא תחלוף: זוהי רוח הנותנת מצב רוח ואין כח אשר אותה יכוף. מכוניות טסות בכביש הלוך ושוב, יהודים עוברים ואין יודע. אך מיהו האדם ובעיניו מכאוב? זהו אב, לטרונה הוא נוסע. לכל אחד יש אם, אישה וגם ילד, הם צופים מעבר לגדר, ובעת כמיהה מרה את לבך אוכלת - רוח זו גרש, גרש מהר! כי הכל חולף עם הרוח... ואם תשאל מדוע לבך אני אעציבה, ממרר כוס יין מורמה, כי יותר מדי רק לך אשירה, אחים ואחיות לי לצרה. כי בגדר תיל מוקף הוא כל עמי וכל כדור הארץ גיהנום אך יבוא יום ישע, לכן שתה, ידידי, כי הכל יחלוף עוד כחלום! כי הכל חולף עם הרוח... הקלטה ועטיפת תקליט: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi. עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad. אהבתם את הסרטון? 🎵 מוזמנים לעשות 👍, להגיב ולשתף.