עיון חיפוש אודות צור קשר התחברות English

מילים: עמנואל הרוסי | לחן: מרדכי זעירא | שירה: צמד האמירים, ?196

שיר עד - אל תירא עבדי יעקב · שיר עד - Shir Ad

קרדיטים: מילים: עמנואל הרוסי (1979-1903) | · לחן: מרדכי זעירא (1968-1905) |, יוסף (יוסי) ספיבק (2017-1927) | (עיבוד)

פתח ב-YouTube

×

מילים: עמנואל הרוסי | לחן: מרדכי זעירא | שירה: צמד האמירים, ?196

שיר עד - אל תירא עבדי יעקב - מילים: עמנואל הרוסי | לחן: מרדכי זעירא | שירה: צמד האמירים, ?196
שיר עד - Shir Ad · 2:24 · 2026-01-08 · 327
קרדיטים
מילים: עמנואל הרוסי (1979-1903) | · לחן: מרדכי זעירא (1968-1905) |, יוסף (יוסי) ספיבק (2017-1927) | (עיבוד)
תיאור
🔹 מוזמנים להירשם לערוץ "שיר עד" לשימור הזמר העברי 🎵 אל תשכחו ללחוץ על הפעמון 🔔. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד מילים: עמנואל הרוסי (1979-1903) | לחן: מרדכי זעירא (1968-1905) | עיבוד: יוסף (יוסי) ספיבק (2017-1927) | ביצוע: צמד "האמירים": יצחק רוזן ואהרון לפידות - The Amirim Duo | עם עפרה צדוק ודליה עצמון | שיר ההורה הסוחפת, "אל תירא עבדי יעקב" ("Al Tira Avdi Ya'akov") ("Don't Be Afraid, My Servant Jacob"), חובר (מילים ולחן) בשנת 1932. מילות השיר מבוססות על סיפור חלום יעקב, שבו התגלה לו סולם המוצב ארצה וראשו בשמים, ומלאכים עולים ויורדים בו. בחלום הבטיח האל ליעקב את הארץ אשר הוא שוכב עליה וכן הגנה בדרכו חזרה לארץ אבותיו (בראשית כ"ח, פרשת "ויצא"). המשפט "אל תירא עבדי יעקב", הפותח את השיר, לקוח מספר ישעיהו מ"ד 2, ומתייחס להבטחה האלוהית ליעקב בחלומו. הוא מופיע בפיוט הנפוץ, "אמר ה' ליעקב", המושר במוצאי שבת בסעודת מלווה מלכה. זהו השיר הראשון של עמנואל הרוסי שהתפרסם בארץ. הרוסי סיפר כי כתב אותו בבית הקפה התל אביבי, "שלג הלבנון", בנוכחות חברו, המלחין מרדכי זעירא, על גבי קופסה של סיגריות "לטיף". שרה, רעייתו של מרדכי זעירא, סיפרה, כי לאחר שכתבו את השיר, עזבו הרוסי וזעירא את "שלג הלבנון" והלכו לבית ביאליק הסמוך והשמיעו לו את השיר. מי שהפיצה את השיר בארץ הייתה הזמרת הצברית הראשונה, חנה קיפניס (1995-1910). השיר נדפס בשנת 1945 בשירון "שירי עבודה ומולדת", בעריכת ישעיהו שפירא (1986-1903) (תל אביב: ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל, הוצאת המרכז לתרבות, 1945). השירון יצא לרגל חג חצי היובל של ההסתדרות. בשנת 1952 (או 1956) יצר הכוריאוגרף, יונתן כרמון (2020-1931), ריקוד מעגל לשיר. את הריקוד יצר תחילה להופעה של להקתו, להקת כרמון, ובהמשך הפך לריקוד-עם נפוץ הנרקד עד היום בהרקדות בארץ ובחו"ל. השיר, המובא כאן מפי צמד האמירים, נטבע בעשור של 1960 בתקליט "צמד האמירים - הבה נגילה! - עם עפרה צדוק ודליה עצמון" (Studio Recordings). ביצועים נוספים לשיר נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסטים "עמנואל הרוסי", מרדכי זעירא", "שירים מהמקורות" ו"שירי הורה ומחול", מפי: • גאולה גיל (נ' 1932) ולהקת אורנים צבר. • חנה אהרוני (נ' 1933). • רבקה רז (נ' 1938). • להקת זמרים. • ציון צדוק (נ' 1945). התווים שעל-גבי הסרטון, מתוך: "שא-רון", בעריכת שלמה קפלן (שרות תרבות של צבא הגנה לישראל. שי לראש השנה תש"י, מאת מטה ש.ר. - סעד בתי חולים. תש"י, 1949. עמ' 74). אל תירא, עבדי יעקב, הוי, חלמתי חלום, אל תירא, עבדי יעקב, מה נורא המקום! ניצב לו הסולם עם מלאכי שמיים, יורדים ועולים כולם עם צחורי-כנפיים... יישר כוחך, יעקב, אחא! קומה לדרכך קדמה, מזרחה! לך קדימה, אל תחתה, לך לך, כי תקום הארץ עתה, לך ולזרעך! הקלטה ועטיפת תקליט: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi. עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad. אהבתם את הסרטון? 🎵 מוזמנים לעשות 👍, להגיב ולשתף.
🏠