לי כל גל נושא מזכרת מן הבית, מן החוף, מן העצים יפי צמרת וזהב שלכת בת חלוף. הנשאי, ספינה, ושוטי - מה רבים הכיסופים לי נערה יש ושמה רותי, המצפה באלה החופים. תכול עיניה כשמיים מבטה כלהבה. לו אך נשקתי השפתיים אז ידעתי מה זאת אהבה. סער, הספינה חורקת, תקפץ מגל אל גל. אלי עם רעם היא צוחקת ועם רוח לי תפרע תלתל.