🔹 מוזמנים להירשם לערוץ "שיר עד" לשימור הזמר העברי 🎵 אל תשכחו ללחוץ על הפעמון 🔔. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד מילים: לוי בן-אמיתי (1980-1901) | לחן: שלום פוסטולסקי (1949-1894) | עיבוד: שבתי פטרושקה (1997-1903) | ביצוע כלי: תזמורת קול ישראל, בניצוח חנן שלזינגר (1976-1893) | השיר "השיבולים פנימה" (נקרא גם "ראינו עמלנו") ("HaShibolim Pnima") הוא שיר חלוצים, המבטא עמל, חקלאות ובניין הארץ, ומושווה לעמל הנמלים. המשורר, לוי בן-אמיתי, חבר דגניה ב', חיבר את מילות השיר בשנת 1930. מילות השיר נדפסו לראשונה, תחת הכותרת "ראינו עמלנו", ביום א', ה' סיוון תר"ץ, 1.6.1930, בעיתון "דבר", עם הקדשה: ל"'דבר' - שיר המערמים בשדה". (יתכן כי השיר הוקדש לכבוד מלאת חמש שנות "דבר"). בשנת תרצ"ד, 1934, פרסם לוי בן־אמיתי את קובץ־שיריו הראשון, "'השיבולים פנימה". "וכבר באותו שיר, שעל שמו קרוי הספר, הציב יד לתפיסת־עולמו השירית והאישית - חזון החברה הקיבוצית בנוסח־קדומים, השמה את הדגש על ההיטהרות האנושית ועל ההתעלות המוסרית, ובטרם תפרוץ החוצה, היא חייבת לבנות באהבה ובשקידה את התא הביתי, כשפניה כלפי פנים". (משה דור. מעריב, 1.8.1980).‬ שלום פוסטולסקי הלחין את השיר, לכל המאוחר בינואר 1932, בקיבוצו דאז, עין חרוד. סיפר פוסטולסקי: "יום אחד - בין ערביים - כשחזרתי ברכיבה מן השדה - עם הסוסות ההונגריות שעבדתי בהן - בא לקראתי חבר ופונה אלי בזו הלשון: 'שמע, יש בדגניה ב' בחור אחד כותב-שירים, שמו לוי בן-אמתי, והנה כתב שיר 'השבלים פנימה', והוא היה רוצה שיחברו מנגינה לשיר זה. ולא עוד, אלא שמחבר המנגינה יהיה אף הוא איש שדה; אולי תנסה אתה את כוחך'? נמשכתי לדבר ונדמה לי, כי מאותה שעה שחברתי את המנגינה ל'שבלים פנימה' נכנסתי מחדש למעגל הפעילות המוסיקלית שחלה בה הפסקה ניכרת. ... במקרה הגיעה המנגינה שחברתי ל'השבלים פנימה' לידי הקומפוזיטור (שלמה - ש"ע) רוזובסקי. כעבור זמן קבלתי ממנו מכתב, בו הוא דורש ממני להמשיך בהשתלמותי המוסיקלית ושאבקרו. בקרתיו לעתים קרובות, ושיחותיו-הרצאותיו, שארכו תמיד שעות, הקנו לי את ההכרה שיש יעוד חלוצי בעבודה מוסיקלית זאת, הינו, בעיצוב השיר העממי החדש, כפי שהיה רגיל לכנהו". ("שלום פוסטולסקי: קובץ שירים", מרכז לתרבות ולהסברה, תשי"ג). מילות השיר ותוויו נכללו בשבט תרצ"ב, ינואר 1932, תחת הכותרת "השיבולים פנימה", בקובץ "משירי הארץ", בהוצאת קרן קימת לישראל, ירושלים (שיר מס' 6. בעריכת ש. רוזובסקי). הקובץ נועד ליהודי התפוצות כדי שיכירו וירגישו "מן הרוח הפועם בלב הנוער העברי בארץ, מריח המולדת, נופה ושדותיה, מריח האדמה אשר ברכה ה'". השיר נכלל במסכת המנגינות הראשונה שהלחין פוסטולסקי לטקס "קציר העומר" בעין חרוד. הוא שולב ברבות מהגדות הפסח הקיבוציות, בהן של עין חרוד, גבעת ברנר, רביבים, בארי, עין גב, אלומות, דפנה, אילת השחר, יגור. "מבין כל השירים העבריים שמופיעים בפרק האביב (בהגדות של פסח הקיבוציות - ש"ע), שירו של לוי בן אמיתי 'השיבולים פנימה' הינו השיר העברי שמובא בהכי הרבה הגדות. ... שיר זה, משקף את האתוס שאותו ביקשו בקיבוצים לטפח. אך מעבר לכך, המשלת עבודת כפיהם לעבודת נמלים, משקפת את ההכרה כי ייקח זמן רב עד שיוכלו ליהנות מפרי עמלם וכי עבודתם זו שנועדה להכין אותם להתמודד גם עם תקופות של מחסור, מתפרשת על פני תקופה ארוכה ודורשת מהם להיות מכווני מטרה ועם תכנון מוקדם. עוד בדומה לעבודת הנמלים גם עבודת האדמה דורשת חריצות, עבודה סיזיפית וקשה של שיתוף פעולה ונכונות לבצע כל משימה נדרשת. הבחירה בשיר זה נובעת מכך שראו בו כמי שמשקף את התנהלותם לא רק בתחום עבודת האדמה, אלא גם בתחום הביצור וההגנה מפני אויביהם ("והגדת לבנך: ניתוח של הגדות הפסח הקיבוציות כיצירות יהודיות-חילוניות". מגישה: נועה בנגלס-יבין. ינואר 2018. האוניברסיטה הפתוחה, התוכנית לתואר שני בלימודי תרבות. עמ' 46-45). השיר, המובא כאן בביצוע כלי של תזמורת קול ישראל, הוקלט ב-6.4.1956 על-ידי קול ישראל. מתנצלים על איכות ההקלטה. ביצוע כלי של להקת רון עמי, נמצא גם הוא בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסטים "שלום פוסטולסקי" ו"שירי פסח". ראינו עמלנו - כעמל הנמלים: כל איש יביא כעומר אלומות - גדיש-דגן יקום לתלפיות; ושבוליו פנימה, פנימה השיבולים! ראינו עמלנו - זה עמל הנמלים. כן ירבה. לוּ יבורך כפליים משמני הארץ ומטל-שמים; עם שיבולים פנימה, פנימה השיבולים - - - ראינו עמלנו - הוא עמל הנמלים - - - שמרו, אפוא, אחים, אוגרי הבר ליום מצור, יעוט אויב וצר - השיבולים פנימה, פנימה השיבולים! - - - מקור הקלטה: הספרייה הלאומית. באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi. עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad. אהבתם את הסרטון? 🎵 מוזמנים לעשות 👍, להגיב ולשתף.