🔹 מוזמנים להירשם לערוץ "שיר עד" לשימור הזמר העברי 🎵 אל תשכחו ללחוץ על הפעמון 🔔. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד מילים: יצחק אליהו נבון (1952-1859) | לחן: יצחק אליהו נבון (1952-1859) | פסנתר: אבנר אהרון (1970-1909) | שירה: נתניה דברת (1987-1930) מחבר שיר האהבה,"טעם המן" (נקרא גם "גזרתך" ו"בת שירתי") ("Taam HaMan") ("The Taste Of Manna"), המשורר, המלחין, הפייטן, המפטיר והזמר, יצחק אליהו נבון, נולד באדריאנופול שבתורכיה. בשנת 1929, בהיותו בן 70, עלה לארץ-ישראל והשתקע בירושלים. בשנותיו האחרונות חי בתל-אביב. הוא היה ידען גדול ובקי במנגינות עממיות יהודיות מספרד, מארצות הבלקן ומקהילות המזרח. בויקיפדיה מצויין ש"טעם המן" הוא שירו הידוע ביותר של יצחק אליהו נבון, וכי מקורו בקוֹפְּלָה הספרדי-יהודי "פורים לנו, פסח אן לה מאנו" (Coplas - שירי חג ומועד שנכתבו בשפת הלאדינו). החוקר, האספן ומתעד מוזיקת הלדינו, יצחק לוי, שייך את השיר לסוג שירים שחיברו משוררים במיוחד למקהלות 'מפטירים', ואשר שרו אותם בסעודה שלישית, במלווה מלכה. (הפועל הצעיר, 5.3.1963). נבון אהב להשתמש בשיריו בהברות "מן", ו"המן"' - הד ל"אמן-אמאן" הנשמע בשירה התורכית, ומקביל ל"יא-ליל"' הנשמע בשירה הערבית. (במערכה, 6.5.1962). הביטוי "טעם המן" מציין דבר שטעמו משובח: "ויקראו בית־ישראל את־שמו מן והוא כזרע גד לבן וטעמו כצפיחת בדבש" (שמות, ט"ז, ל"א). ה"מן" הוא ה"לחם מן השמים" שירד על בני ישראל במדבר והיו בו את כל הטעמים האפשריים . השיר "טעם המן" בוצע לראשונה בפי ברכה צפירה (1990-1910), לאחר שהמלחין נחום נרדי רשם את לחנו מפי יצחק אליהו נבון ועיבד אותו. לגרסת צפירה, לחן השיר הוא עממי פרסי, ולא חובר ע"י נבון. לדבריה, נבון כתב שירים רבים, ביניהם "טעם המן", אך ייחס לעצמו גם לחנים מסורתיים (מתוך ספרהּ של ברכה צפירה, "קולות רבים: אצילותה של השתייכות מחייבת", הוצאת מסדה, תשל"ח, 1978, רמת גן). מנגד, יצחק לוי (לעיל), אשר פרסם ב-1950 את ספר התווים "יונה הומיה - משירי יצחק אליהו נבון", אישר, כי יצחק אליהו נבון הוא שכתב את הלחן (הוצאת המרכז לתרבות שעל יד ההסתדרות, תשי"א). סיפר לוי: "יצחק אליהו נבון איבד מאור עיניו בגיל צעיר למדי ובבדידותו ארגן קבוצות אמנים ומלחינים ששמעו תורה מפיו, הן בזמרה והן בחכמת החיבור המוסיקלי המזרחי, שכן מומחה גדול היה בתורת המקאמים. מבין אלה שלקחו תורה מפיו כדאי להזכיר את ברכה צפירה, נחום נרדי , יוסף סיקרון, שמואל אלקלעי ועוד. נבון עצמו התלונן לא פעם מעל דפי העתונות ובע"פ, על זה שרבות מנעימותיו נלקחו ממנו ע"י אחרים ששמו שמם עליהן. בדמעות בעיניו ספר לי שכאשר היה מלמד שיריו לזמרת ידועה, היה זה שבא עמה - קומפוזיטור ישראלי ידוע - רושם המנגינות - בלי שהוא, נבון, יבחין בכך מחמת עוורונו, - ומפרסמן אחר כך בשמו. גדול היה הכאב שנגרם לנבון כאשר שמע יצירותיו ברדיו - והושמעו הרבה פעמים אז וגם היום - ואחרים מתקשטים בהן. זה הביאו לרעיון לרכז מספר מסוים ממנגינותיו - בעיקר אלה שנלקחו ממנו - בחוברת מיוחדת. החוברת בשם 'יונה הומיה' הוצאה לאור על-ידי המרכז לתרבות של ההסתדרות בתל-אביב בשנת התשי"א, בעריכת כותב טורים אלה (יצחק לוי - ש"ע)." (במערכה, 6.5.1962). השיר "טעם המן" זכה לביצועים רבים בארץ ובחו"ל. המלחין מרק לברי, שהתוודע לשיר דרך ברכה צפירה, ביסס עליו את הפרק השלישי בקונצ'רטו לפסנתר ותזמורת מספר 1, אופוס 201, שאותו חיבר במחצית עשור 1940. ב-1950 עיבד לברי את השיר לתזמורת והוא הוקלט ע"י ברכה צפירה, עם תזמורת קול ישראל. ב-1950, לאחר שהתרשם מביצועהּ של שושנה דמארי לשיר, יצר לו הכוריאוגרף, יואב אשריאל (2020-1930), ריקוד זוגות במעגל. סיפר אשריאל: "זהו הריקוד הראשון שיצרתי. כוונתי הייתה להגיש רקוד שקט, עדין ופשוט לזוגות (דבר שהיה חסר בין הריקודים הסוערים באותה תקופה). לשלב את הנעימה היפה בסגנון של רומנסה ספרדית ובקצב של 3/8 עם הצעדות התימניות והאוירה הישראלית, בתנועות קלות, פשוטות ושוטפות...". אשריאל הוסיף, כי ניתן לרקוד את הריקוד גם לפי הלחן של "ילדתי מרוסיה". יש בריקוד שילוב בין מזרח למערב, בין הלחן המזרחי לסגנון האירופאי ובין הצעדות התימניות שמוצאן בריקודי נשים ערביות בתימן ששינו כאן אופי והפכו למערביות. הריקוד נרקד עד היום, בעיקר בחוגי נוסטלגיה, והפך לנכס צאן ברזל של המחול העממי הישראלי, וללא ספק לריקוד הדגל של יואב אשריאל, שנחשב לאחד מעמודי התווך של המחול העממי ושרבים מריקודיו הפכו לריקודי עם...". (מתוך: "רוקדים" - גיליון 105, ינואר 2021 - "ריקוד החודש"). השיר, המובא כאן מפי נתניה דברת, הוקלט ב-16.6.1955 על-ידי קול ישראל. ביצועים נוספים לשיר נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסטים "יצחק אליהו נבון" ו"שירי אהבה", מפי: • בתיה אוסטרובסקי-שקלאר. • ברכה צפירה. • טובה פורת ואברהם וילקומירסקי. • חבורת "שירו שיר", עם הסולנית הדסה סיגלוב. • גאולה גיל ואורנים צבר - הקלטה מ-1961. • גאולה גיל ואורנים צבר - הקלטה מעשור 1960. • שרונה אהרון. • אהובה צדוק. • צמד האמירים. • מקהלת ביה"ס "תיכון חדש", תל-אביב. • מרים מגנאג'י. התווים שבסרטון: "באלפי ידיים - שירון לחייל" (מפעלי תרבות וחינוך בע"מ, ת"א, 1969. דפוס ניידט בע"מ. עמ' 41-40). גזרתך - תבנית נוגה, ריחה נרד ובמור סוגה. שפתותיך ארגמן, ניבן - בינות, טעמן - מן. טעם המן, המן, המן, אם יסופר לא יאומן. צוף, תירוש, חלב ודבש לא ירווני, חיכי יבש, עת אשק שפתותייך תשקיני עדנייך. טעם המן, המן, המן, אם יסופר לא יאומן. בת שירתי עופי נא, מול תמתי כיונה. ברה הנה כחמה, לוית חן נעימה. טעם המן, המן, המן, אם יסופר לא יאומן. מקור הקלטה: הספרייה הלאומית. באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.ו עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad. אהבתם את הסרטון? 🎵 מוזמנים לעשות 👍, להגיב ולשתף.