משנה לשנה העצים נותנים צמרת והמנגינה אחרת בשירה הישנה משנה לשנה לא הכל כל כך נוגע רק הלב מתגעגע לאופנה הנושנה משנה לשנה הכיכר נראית אחרת ושואטת לה הדרך בליבו של שדה כותנה משנה לשנה את בתיה העמירה ועייפה והעבירה קצת העיר הלבנה . אבל פעם בשנה כמו כלה בחופתה נחרוז את עדיה ונזכור את תמימותה כן עוד פעם בשנה נחבק את בדידותה ונשיר לה את שיריה שזימרה בילדותה . משנה לשנה שוב פורחת הרקפת על המים עוד רוחפת היונה הלבנה משנה לשנה מתמלאים בורות המים ונאווה ירושלים וניצבת על קנה . אבל פעם בשנה ....