מדרשיר לפרשת "שלח" חטא המרגלים, שתרו את הארץ ארבעים יום, תרו אחרי עיניהם וזנו אחריהם, הוא שהם טעו לחשוב שאנו נראים כחגבים בעיני העמים יושבי הארץ, ובהם עמלק (ספק בגימטריה). אז זהו שתוצאת הספק ולקות האמונה היא אפס תקווה, ייאוש ולקות ראייה. חלילה לנו לחשוב שאנו תיירים (זמניים, שבאים והולכים) בארץ הקודש, ארץ ההבטחה האלוהית. חלילה לנו לחשוב שהיא לא לנו, ושאנו כובשיה, חס ושלום... עלינו להיות כתיירים (תייר משורש י-ת-ר, יתרון) רק במובן החיובי, המחפשים את היתרונות ואת המקומות הבולטים במקום שבו הם מתיירים כדי להעצים את חוויותיהם. על חטא המרגלים חטפנו ארבעים שנה שנה במדבר, כמו להגיד שכל יום של ספק משול לשנה במדבר צחיח. אז לכל בעלי העין הטובה ורואי הטובות, למרות ההסתרות, המניעות והאתגרים אין ספק כי לנו הארץ. בואו נעלה ונתעלה, אליה נעלה, וממנה נתעלה, כי טובה, טובה, היא הארץ. עין טובה מילים ולחן: עובדיה חממה עֲלוּ אֶל הָאָרֶץ, לַנֶּגֶב, לָהָר, קַיְּמוּ הַבְטָחָה מִיָּם עַד נָהָר. טוֹבָה הִיא, טוֹבָה. הַאִם נְשָׁמָה בָּהּ?! הַאִם חָלִילָה זָרָה?! הֲיֵשׁ בָּהּ עֵץ שֶׁפִּרְיוֹ אוֹמֵר שִׁירָה?! טוֹבָה הִיא, טוֹבָה. עָלֹה תַּעֲלוּ וִירַשְׁתֶּם אוֹתָהּ. מָה יִתְרוֹן לְמַבָּט לְלֹא עַיִן טוֹבָה, אוֹהֲבָה? הֲלֹא תַּעֲלוּ, תַּעֲלוּ נָא אוֹתָהּ, כִּבְשׁוּ אֶת הַפַּחַד בְּעַיִן טוֹבָה, אוֹהֲבָה... תּוּרוּ אֶת הָאָרֶץ, חַפְּשׂוּ בָּהּ יִתְרוֹן, שְׂאוּ תְּאֵנָה, וְלֹא תּוֹאֲנָה, לֹא לְקוּת אֱמוּנָה וְחִסָּרוֹן. טוֹבָה הִיא, טוֹבָה. הָסִירוּ סָפֵק וּמוֹרָא מֵעֲלֵיכֶם, כִּבְשׁוּ עֲמָלֵק, זֶה שֶׁבִּלְבַבְכֶם. טוֹבָה הִיא, טוֹבָה. עָלֹה תַּעֲלוּ וִירַשְׁתֶּם אוֹתָהּ, מָה יִתְרוֹן לְמַבָּט לְלֹא עַיִן טוֹבָה, אוֹהֲבָה? הֲלֹא תַּעֲלוּ, תַּעֲלוּ נָא אִתָּהּ, כִּבְשׁוּ אֶת הַפַּחַד בְּעַיִן טוֹבָה, אוֹהֲבָה... שירה וקולות: עובדיה חממה תופים: חזי חממה בס: ארתור גיטרות וקלידים: עובדיה חממה פסנתר: גיל עקיביוב ויולה וכינור: אורן צור אבוב: תמר מלצר עיבוד והפקה מוסיקלית: עובדיה חממה הקלטות: יוסי פרץ באולפני ביאליק מיקס: גיל עקיביוב מסטרינג: יוסי פרץ ציור: ליאורה רוזנמן ניקוד: גלית גינסברג גולדרייך הפקה: עובדיה חממה