לחן השיר ידוע גם בתור "הניגון של גורדון". בערב פסח תרע"ד (1914) זימר א.ד. גורדון ניגון, ואותו מאורע נחרט בזיכרונותיהם של ותיקי העלייה השנייה. https://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=1855&artist=2153 "יוֹם שַׁבָּת קֹדֶשׁ הוּא" הוא פיוט המושר בפי יהודי גרמניה בכל ליל שבת. שם המחבר, יהונתן, מופיע באקרוסטיכון באותיות הראשונות של בתי השיר. https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%A9%D7%91%D7%AA_(%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%98) מילות השיר מושפעות מאמירות מהתלמוד הבבלי (בעיקר ממסכת שבת) עם תוספת של סגנון מליצי. מצד אחד תכנים הלכתיים - מצוות הדלקת נר שבת וחובת הקידוש על היין, ומצד השני תכנים מהאגדה - הבטחה כי מי שלווה עבור השבת, הקדוש ברוך הוא יפרע עליו את חובו, האגדה על שכרו של יוסף מוקיר שבת, האגדה על המלאכים המלווים את האדם בבואו בליל שבת לביתו ועוד. בבית האחרון עוזב המחבר את ענייני השבת, ומבקש הקפדה על מתן קרדיט לו כמחבר השיר. בהקשר זה מסופר כי פעם מחבר השיר הגיע לפרנקפורט והוזמן להתארח שם אצל אחד מחשובי הקהילה שלימד בליל שבת את השיר הנ"ל את הציבור בטענה כי הוא חיברו. בתגובה הרב יהונתן תבע את אותו אדם לדין תורה בטענה כי גנב ממנו את השיר. בוויכוח פומבי שהתנהל ביניהם שאל הרב יהונתן את אותו רב באשר לאקרוסטיכון בשיר ואילו הרב לא ידע לענות, ובכך התברר לכל הקהל האמת כי הרב יהונתן חיבר השיר. על מאורע זה חיבר הרב יהונתן את הבית האחרון בשיר. מילים: מן המקורות לחן: יעקב טלכנר יוֹם שַׁבָּת יוֹם קוֹדֶשׁ הוּא אַשְׁרֵי הָאִישׁ שׁוֹמְרֵהוּ וְעַל הַיַּיִן זָכְרֵהוּ וְאַל יָשִׂים אֶל לִבּוֹ הַכִּיס רֵק וְאֵין בּוֹ יִשְׂמַח וְיִרְוֶה וְאִם לֹוֶה הַצּוּר יִפְרַע אֶת חוֹבוֹ תְּנוּ שֶׁבַח וְשִׁירָה לָאֵל אֲשֶׁר שַׁבָּת בָּרָא וְלָנוּ בוֹ נָתַן תּוֹרָה קָרָא לְמשֶׁה מַתָּנָה בְּבֵית גְּנָזַי הִיא טְמוּנָה לְךָ יָאֲתָה וְקַח אוֹתָהּ תְּנָהּ לַעֲדַת מִי מָנָה