השקט שוב צונח כאן משמי הערב כדאיית דיה מעל התהומות ושמש אדומה נושקת להט חרב את הפסגות, המגדלים והחומות. ראיתי עיר עוטפת אור והיא עולה בשלל צבעי הקשת והיא נוגנת בי כנבל העשור ראיתי עיר עוטפת אור. הנה זוחל הצל מבין גבעות האורן קרב בסתר כאוהב אל השכונות. ומול פניו קריצות, ריבוא עיני האור הן, לפתע נפקחו עיניו כנפעמות. ראיתי עיר עוטפת אור... בדממת אשמורת אחרונה נושמת, ובקטיפת שחקים רסיס אחרון מחויר, אך שחר כבר כיפת זהב שלה אודמת למגעו החם, הרך של אור צעיר. ראיתי עיר עוטפת אור...