תזמורת קול ישראל-עיבוד וניצוח מרק לברי אין די װיגן װײנען קינדער װיגן מאמעס צו: ליולינקע, ליו, ליו. ליולינקע, ליו, ליו. מיט א טארבע גװט בלינדער שלעפט זיך צו זײן רו קלאפט דער בלינדער אין א טויער איז דער טויער צו. װײנט דער בלינדער אין זײן טרויער: גאט, פארנעם ם כאטש דו. ליולינקע, ליו, ליו. און בײם טויער שלאפט דער בלינדער דעקט די נאכט אים צו. װײנען אין די װיגן קינדער װיגן מאמעס צו. ליולינקע, ליו, ליו. ליולינקע, ליו, ליו. יוליה (יהודית) אַסְטְמַן-מוֹרֶצקָה (ביידיש: יוליאַ אַסטמאַן-מאָרעצקַא; בפולנית: Julia Astman-Morecka; בכתב לטיני גם Moretzka;‏ 16 במרץ 1916 – 3 במרץ 1994.הייתה זמרת יהודייה ששרה ביידיש, והתמחתה בשיר העם היהודי. https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%94_%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%A6%D7%A7%D7%94 מני לייב (מאני לייב) (ברוסית: Мани-Лейб) הוא שם העט של משורר היידיש מנחם לייב בראהינסקי (Мани Лейб Брагинский;‏ 20 בדצמבר 1883, ה'תרמ"ה, נז'ין, אוקראינה – 4 באוקטובר 1953, ה'תשי"ד, ניו יורק). https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%...​ מני לייב היה בין מייסדי החבורה ספרותית המכונה "הצעירים". הוא המשיך במלאכת תפירת הנעליים ובד בבד עסק בשירה, עריכה, ובפעילות ספרותית ציבורית. היה משורר פורה שכתב ופרסם למעלה מאלפיים שירים, ובהם בלדות, שירי ילדים ושירים למבוגרים. רבים משיריו הולחנו והפכו לשירי זמר אהובים ופופולריים מאוד בקהל דוברי היידיש, בתקופה שבין שתי המלחמות. שיריו הם מלאי יופי ודמיון, וחומרי שירתו שאובים מהעולם היהודי של מזרח אירופה. שיריו מצטיינים באיכותם המוזיקלית ויש בהם משחקי מילים, שעשועי לשון והמצאות לשוניות שובות לב. שיריו של מני לייב כונסו בכמה כרכים ונפוצו בכל רחבי העולם היהודי. לעברית תורגמו שירים בודדים משלו על ידי מרים ילן-שטקליס, פניה ברגשטיין, א. אינדלמן ואחרים. יצירות אחדות משלו תורגמו על ידי אוריאל אופק, ונדפסו בשעתו ב"דבר לילדים". כרך משיריו, שערך ותרגם שמשון מלצר, יצא לאור אחד מקרא ואחד תרגום. https://www.jewish-music.huji.ac.il/h...​ פנחס יסינובסקי נולד ברומנובקה, עיר קטנה בפרברי קייב, אוקראינה. החשיפה הראשונה שלו לליטורגיה היהודית היתה כנער מקהלה תחת הדרכתו של פנחס מינקובסקי בעיר חרסון. המשיך בלימודי מוזיקה בסנט פטרבורג היכן שגם עבד כעוזר למנצח המקהלה בבית הכנסת המקומי. היגר לארה"ב בשנת 1917. שם החל לסייר ולהופיע בבתי כנסת ובקונצרטים פומביים. יסינובסקי היה גם מלחין פורה של שירים ליטורגיים ומוסיקה יידית עממית. בין העיבודים הליטורגיים המפורסמים שלו: "והיה באחרית הימים" (1926), "עשרת הדברות", "שירת הבאר", ו"ביום ההוא". https://dbs.bh.org.il/he/%D7%99%D7%A1...​