מילים: אהוד מנור | לחן: חנן יובל מתוך "זה אתה", תשנ"ח 1998 אמא, אבא ואני בצד, עם סביון וכלנית ביד. מה נשאר מכל המעמד? רק תצלום אחד של רגע מאוחד שלא פחד, מיוחד, רק תצלום קטן שיחייך לעד. הנה שתי גומות קטנות של חן וחיוך שמגלה עוד שן. התצלום באושר מתבונן ועונה בלב שלם: כן! כן! לא יאמן, אין עוד אין – רק תצלום קטן של רגע חם בקן. שניים בתצלום רוקדים לאט ביניהם עוד מגשש מבט, על כתף מונחת יד אחת האחרת מקיפה כמעט. הלב נצבט, אין מקלט, רק תצלום קטן מרגע שנמלט.