לו הייתי רוטשילד אבה דגה דגה דבה דבה דבה דבה דם כל היום הייתי בדה בם לו הייתי איש עשיר אז הייתי נח קצת אבה דגה דגה דבה דבה דבה דבה דם כל היום הייתי בדה בם היידל דילדל דיידל איש עשיר הייתי אז בונה לי בית מאבן, בית נאה, עם גג אדום, שלוש שורות מדרגות על יד הקיר. ובאחת - רק עולים, בשניה - רק יורדים, השלישית לא תוביל לשום מקום, רק שידעו שזה ביתו של גביר! אז החצר תהיה מלאה אפרוחים כולם אווזים וברווזים שיקימו רעש בקול אדיר וכל הפדגה פדגי פדגו פדגה קוקוריקו ישמע למרחקים לו הייתי רוטשילד..... וזוגתי, היא גולדה, שם על המירפסת עם סנטר כפול מתאים, כמו אשתו של רב קלמן הפרנס. והיא תיפסע לה שם כגברת מפורכסת, ותיצרח על המשרתים, מתנפחת - אוי! - כמו טווס. יבואו כל חכמי העיר לשאול בעצתי גם הרב אותי ישאל אז מה הדין והמינהג: אם תואיל, רב טוביה, מה הדין, רב טוביה, בביצה שלא נולדה בערב חג? ולעולם שום איש לא יעיר לי אם טעיתי בדברי. כי הגביר צודק תמיד - ודי! ואז אוכל סוף סוף בבית המידרש לשבת, ללמוד כל הימים, לשבת סוף סוף על יד כותל המיזרח. ולהתפלל, ולהתפלפל קצת על רשי עם כל תלמידי החכמים. וזה יהיה חלום נפלא כל כך... לו הייתי רוטשילד.... הו, אלי, החי והקיים. העוזר דלים ומושיעם. מה היה ניגרע כבר בעולם לו הייתי קצת עשיר?!...